היינו צריכים להתקין ארון חדש במקלחת. זה לא נראה כמו משימה מסובכת - פשוט לבקש מהמעצב להנחות אותנו ולהזמין איש מקצוע שיתקין אותו. אבל בשלב שבו הוילון הקודם עף ברוח ועשה טקס פרידה מלכותי מנתיב חייו, הבנתי שיש חוויה גדולה מאחורי כל תיקון קטן.
שוחחנו עם האינסטלטור דרך הטלפון והוא הגיע באותו יום בוקר רותח של יולי. הייתי קצת לחוצה כי עכשיו - ממש עכשיו - אחרי חודשים שניסינו לדחות את העניין, השעון מתחיל לתקתק והייתי נחושה שהפעם נטפל בזה כמו שצריך. הוא הגיע עם החיוך הזה שמרגיע אותך שאנחנו בידיים טובות וגם כמה כלים שלא יכולתי לזהות.
במהלך העבודה הוא התחיל לספר לי על תחנות חייו; איך בתור ילד היה עוזר לאבא שלו בהתקנות וכל פעם הפכו אורחים למשפחה בסוף העבודה המשותפת. הוא תיאר איזה סיפוק יש לתת למישהו את ההרגשה שבביתו הכל מתפקד ורץ כהלכה.
ופתאום מדובר פה בעבודה שאין בה רק כלי עבודה ואיכון קירות, אלא מלאכת מחשבת של אנשים שמתאגדים סביב הבית שלהם עם חלומות וגעגועים. אז תוך כדי שהוא מתקין ומסתכל עליי להעברת הכיתובים הנכונים לקיר, אני חושבת איך לפעמים גם התיקונים הקטנים הללו מחזקים קשרים משפחתיים? עדיף טיפול יומי בגינה ולא לעזוב לשבוע בשטח - רגעים כאלה מתחילים לחרוט בזיכרון שלנו לאורך השנים בצורה עמוקה.
אם יש משהו שנשאר איתי לרגע זה - הוא שתמיד כדאי להזמין איש מקצוע שמבין לא רק את הכלים שלו אלא גם יודע לדבר בלבבות שלנו; אם אתם פונים למישהו שיעזור לכם בתיקונים בבית שלכם, תבחרו מישהו שאתם מרגישים איתו חיבור אמיתי.
וכך, הארון החדש כבר נמצא במקום ובינתיים התפנה לנו זמן להיזכר בכל הדברים שעברנו יחד ולראות שכל תיק כשהוא בידיים טובות משנה את פני הבית - ואת פנינו הפנימיות כאחד!