אתם יודעים, לפעמים אני נתקל בשאלות מהילדים על דברים שקשורים לעולם שלנו בתור ילדים. זה תמיד מחזיר אותי לתקופות אחרות, כשהכול היה פשוט יותר - החברים, המשחקים והצחוק שהיה ממלא את האוויר. לפני כמה שבועות החלטתי לקחת את שלושת הילדים שלי לחנות צעצועים שעוד לא ביקרנו בה.
כשהגענו לשם, זה היה כמו לגלוש במנהרת זמן. הפנים של ילדיי הזכירו לי אותי בגילם: עיניים פתוחות לרווחה, חיוכים בלתי נגמרים ואנרגיה מטורפת שגרמה לי להרגיש כאילו גם אני חזרתי להיות ילד שוב. הם רצו מבלי סוף בין המדפים מלאי הצעצועים וכמובן נגעו כמעט בכל דבר שנקרה בדרכם.
אבל מה שיותר מעניין זה כשדיברתי עם בעלת החנות. היא סיפרה לי איך היא רואה את העבודה שלה לא רק כעסקה מסחרית אלא כמקום שבו חלומות קטנים מתגשמים. רגע אחד שאני זוכר במיוחד הוא כשהיא הוציאה צעצוע ידני ישן - מכונית מעץ שטופלה באהבה רבה - וסיפרה על הדרך שבה היא עצמה שיחקה בזה בילדותה.
ועכשיו אני חושב לעצמי: כל צעצוע שאנחנו קונים לא סתם משמש שיעבור מדף לדף או מאזור אחד במשחקייה לאחר; יש להם חיים משל עצמם ולעיתים אף סיפור אישי שמלווה אותם לאורך השנים. כשאתה קונה צעצוע אתה בעצם משתף פעולה במשחק החיים, גם אם זה נראה לכאורה תמים ומובן מאליו.
אם יש לכם ילדים או שאתם לקראת ביקור בחנות כזו בקרוב, הנה טיפ קטן: אל תשכחו לבלות קצת זמן עם הילד שלכם ולשתף אותו בחוויות שלכם מתקופות דומות; החיבור הזה ביניכם יכול להפוך רכישת צעצוע רגילה למפגש מרגש ושובה לב שלא תשכחו עוד הרבה זמן.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לחנות צע Toys מוכרת - תתעצמו לרגע ותנו לדמיון לטפח מחדש את הילד שבכם!
