בשנה שעברה, באחת מהערבים הארוכים של חורף ישראלי, ישבתי לבד בחדר העבודה שלי. אור השמש כבר לא היה נוכח כמו בימים החמים יותר, והצינה חדרה פנימה עם כל נשימה. זה היה רגע שלא העזתי לבקש לעצמי: להשתחרר מכל הלחצים ולתת לדמיון שלי להמריא.
אני זוכר שפתחתי את המגירה שבה שמרתי את הצבעים השונים. כשכבר שנים אני עובד בתור גרפיקאי, לפעמים אני שוכח כמה הכוח של יצירה יכול לשנות מציאות - גם אם מדובר באיזו פינה בדירה או במצב רוח עכור.
באותו ערב החלטתי לא לקחת את עצמי ברצינות מדי. פשוט הנחתי רישומים מול ממני ובחרתי בצבעים על פי מצב הרוח שלי. התחלתי בציור של פרחים בקיץ עם גוונים חמים ונעימים, ואז עברתי לתמונה קודרת יותר שהביעה סער בחיי.
כשסיימתי, הבטתי על היצירות שלי ושאלות רבות התרוצצו בראשי: האם זה באמת מה שאני רוצה לעשות? האם התמונות האלו משקפות אותי? בפלא הזה של צבעים וצורות גיליתי שאמנות היא לא רק צליל או ציור; היא תרפיה והיא דרך להביע דברים שלא ניתן לבטא במילים.
קיבלנו עכשיו תובנה חשובה: כשאנחנו יוצרים ללא פחד מביקורת או מתוצאה סופית מוגדרת מראש, אנחנו ארוגים מחדש ברגש וברעיונות שהיו עמוק בתוכנו ועמדו להציף את פני השטח בכל מיני דרכים אחרות.
ממליץ לכם לנסות זאת בבית - קחו מקבץ צבעים שאתם אוהבים ותתחילו לצייר בלי מסגרת ומבלי לחשוב "איך זה ייראה" בסוף. אפילו אם תרגישו שזה יוצא לא מושלם בעיניכם אל תהססו לשמור זאת - כי בסופו של יום זו המציאות שלכם ואמנות היא הדרך היחידה לומר לעולם מי אתם באמת.
זכרו: אמנות אינה רק עבור אלה שנחשבים "Artists". כולנו יכולים ליצור ולעבוד עם הידיים שלנו כדי להעביר רגשות ודומיינים ולמצוא משמעות בעולם סביבנו!