אחד הערבים בשנה שעברה, הייתי בסוף יום עבודה, עייף מתשישות ומפוזר. הגעתי הביתה, הנחתי את התיק על הרצפה וגררתי את עצמי אל הדלת. כמו תמיד, חיפשתי באחריות את המפתח שלי בכיסים ובתיק, אבל מהפתעה - הוא היה חסר. אחרי כמה דקות של חיפוש מסביב לצלילים המוכרים בבית שלי התחיל להיכנס לי האדרנלין לוורידים.
באותם רגעים, כשעומדים בפתח הבית שלך עם ראש מלא במחשבות והלב דופק מהר מהלחץ והמחשבה שאולי אצטרך לישון היום אצל חברה טובחה או בלילה שבור קלימנציה על הספה; פתאום אתה מבין כמה דברים נראים ברורים עד שהם לא באמת קיימים.
במקביל למאבק הפנימי שלי בגישה לדלת נכנסה לתמונה אחת התקווה: מנעולן שפשוט יכול לפתוח לי אותה. כשהתקשרתי אליו ולאחר שיחה קצרה ועניינית מאוד הצלחתי להסביר לו גייסי בעייתי מבלי להתבלבל מרוב מתח. הוא הגיב בקור רוח מקצועי ואמר שהוא בדרך.
לא עברו עשרים דקות והוא כבר עמד מול דלת הבית שלי עם כל הכלים שלו בידיים. בזמן שחיכיתי הייתי בטוח שזה יהיה פתרון פשוט למה שלא קורה כאן כרגע; פתחו את הדלת וזהו. אבל אז ראיתי אותו בעבודתו - זה היה כאילו הוא מתמודד עם יצירת אמנות ולא סתם מנעול שקופה לעשות תיקון. ראיתי איך הוא מתרכז בכל פרט קטן וכמה חשיבות יש לדברים הקטנים בחיים שלנו.
בסופו של דבר הדלת נפתחה! תודה לאל! הרגש הזה שמרגישים כשמשיבים לך דבר שנראה כאילו נעלם לנצח - תחושת ניצחון גם אם מדובר במשהו כה קטנטן כמו מפתח מדויק לדלת שעליה אני יוצא ונכנס מדי יום ביומו.
מאותו רגע אני משתדל לא לקחת שום דבר כמובן מאליו - לא את הבית שאני גר בו ולא את האנשים סביבי שעושים לנו חיים קלים יותר לפעמים בלי שאנחנו בכלל שמים לב לכך.
אז טיפ קטן ממני לכל מי שמתמודד בחיים: היו אסירי תודה אפילו על הדברים הקטנים שהופכים אותנו לשאנחנו עושים לנו סדר בחיים ולעיתים קרובות אנחנו לא רואים אותם עד שהמנות קטנות חלילה יפלו מחיינו לרגע מהנוחות שלהם ביום-יום.
שמרו על הביטחון שלכם ותמיד תסמכו על אנשי המקצוע האלה - הם יכולים להיות הגיבורים השקטים של החיים שלכם בזמנים הכי פחות צפויים!