לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי במצב לא פשוט. ניסיתי להבין איך נכנסים לעולם העבודה החדש שלי בתחום עיצוב חווית המשתמש והעיצוב הגרפי. עם כל השינויים המהירים בעולם הדיגיטלי, הרגשתי שאני כמו ספינת מפרש בלב ים בלי רמזי כיוון.
ביום אחד החלטתי להתחיל להעמיק בנושא וביקרתי בתערוכה מקומית של סטודנטים לעיצוב. שם פגשתי פרויקט מעניין במיוחד: אפליקציה שנועדה לסייע לאנשים עם לקויות שמיעה לתקשר בצורה נוחה יותר. האפליקציה הציגה פתרונות יצירתיים שמשלבים טכנולוגיה וחוויה אנושית, ובעיקר שימת לב לפרטים הקטנים - צבעים נעימים, ממשק קל לתפעול ופיצ'רים שהוסיפו ערך ואנושיות לחוויית המשתמש.
מה שמשך אותי היה לא רק העיצוב המרשים אלא גם ההתמקדות בצורכי המשתמשים עצמם. הבנתי פתאום שבעצם זה מה שאנחנו עושים בעבודתנו - אנחנו מייצרים חיבורים בין בני אדם לטכנולוגיה בשפה שהם מבינים.
מאותו יום אני משתדל לזכור את העיקרון הזה בכל פרויקט שאני לוקח על עצמי: לחשוב תמיד על מי שעומד מאחורי המסך ולנסות לראות את העולם דרך עיניו. זה כולל מתן תשומת לב למידע שהוא זקוק לו ולא כיצד אני הייתי רוצה שהדברים ייראו.
אז אם יש לי טיפ שיכול לעזור לכם, הוא זה: אל תשכחו שאתם פועלים עבור אנשים אמיתיים! תטעמו מהם, תשאלו שאלות ותאזינו באמת למה שהם צריכים כדי להרגיש בנוח בחללים הדיגיטליים שאתם יוצרים. כשאתם משקיעים זמן בתחושת המשתמש - בסוף הם יגמלו לכם באהבה ומסירות.
ובתוך כל הכאוס הזה של עבודה ופרויקטים ודדים דד קוד כאן ושם... אל תשכחו ליהנות מהדרך ומהפלא שביכולת שלנו ליצור קשרים חדשים!