כשאני חושבת על התקופה שבה למדתי נהיגה, עולה במוחי זיכרון אחד שחרוט בליבי. זה היה יום רביעי חמים, בשעת ערב: אני ישובה באוטו של המורה שלי, לחוצה ומתרגשת בו זמנית. הפחד וההתרגשות משכו אותי לכיוונים שונים. המדריך שלי, אדם חביב עם ניסיון חיים עשיר, ידע לקרוא את הרגשות שלי מבלי שאצטרך לומר מילה.
באחת ההפסקות הוא שאל אותי: "מה את מפחדת יותר - לעשות טעות או להצליח?". השאלה שלו נגעה לי בלב. לאורך כל הלמידה חששתי מהטעויות שמאוד מנוגדות לרצון שלי להצליח. התובנה הזו גרמה לי להבין שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך; זה רק טבעי לטעות כדי ללמוד ולגדול.
מאותו רגע ועד לסיום השיעור הראשון שלי החלטתי לאפשר לעצמי להיות אנושית בפני עצמי ולאמץ את הטעויות כמו חברות טובות. בכל פעם שעשיתי טעות - בין אם זה פנייה שלא צלחנו בצורה מושלמת או עצירה קצת עקומה - צחקתי והרגשתי כיצד הפחדים מתנדפים לאט וביטחון חדש מתעורר בי.
אני רוצה לשתף בטיפ קטן לכל מי שנמצא בתהליך הזה: תהיו סלחניים לעצמכם. תנו מקום לגיאות ולברכות שבאות יחד עם הלמידה. כל שיעור נוסף מביא איתו הזדמנות לצמיחה - גם בריחות בוקר של כוס קפה לפני הנסיעה וגם בזיכרונות היפים שבוודאי תצברו כשאתם יוצאים לדרך לבד שלכם בפעם הראשונה.
אנשים סביבכם יראו כה בטוחים וקשוחים מאחורי ההגה, אך אף אחד מהם לא התחיל במקום הזה כמו שאתם עכשיו - מלאים בחששות ורגעים של פקפוק בעצמכם. אני מבטיחה לכם שסוף הדרך נקרא "רישיון", אבל המסע האמיתי מתחיל עוד הרבה קודם בזה שאתם מעזים לקפוץ למים ולהתחיל ללמוד נהיגה כאילו זו הרפתקה אישית מלאה בהפתעות ובעיקר... בכיף!