לפני כמה שנים, כשילדיי היו קטנים מאוד, החלטתי לבקר בכמה מוסדות חינוך באזור שלנו. חיפשתי לא רק מקום שבו הם ילמדו אלא גם סביבה שתספק להם את תחושת הביתיות והקהילה שאנחנו כל כך מחפשים בחיים המודרניים.
באותה תקופה, עברנו בין בתי ספר שונים - חלקם ייחודיים והציבו גישה פדגוגית חדשנית, אחרים נראו לי קלאסיים וכללים מדי. אחד מבתי הספר שראינו השאיר בי רושם בלתי נשכח. הוא היה בית ספר קטן יחסית, מוקף בטבע יפהפה עם עצים גבוהים והשקפות מדהימות על ההרים שסביבנו. אבל מעבר למראה החיצוני שלו, מה שמשך אותי באמת הייתה האווירה החמימה שהורגשה בכל פינה.
באחד הסיורים בגן הילדים נתקלנו במורה שהקריאה לילדים סיפור בעיניים נוצצות ואנרגיה מדבקת. אפילו הילד שלי בן הארבע ישב מרותק, ממש כמו תינוק במשחק של אורות וצבעים. זה היה רגע מורגש - לראות כיצד חינוך יכול לגעת בנשמות הקטנות הללו ולפתוח בפניהן דלתות לעולם מלא בדמיון וחשיבה יצירתית.
אחרי שנפרדנו מהמקום הרגשתי לבדוק את הלב שלי - האם זו הבחירה הנכונה? למרות החששות הקיימים לגבי לחץ חברתי ופערי לימודים בבתי הספר המתקדמים יותר בארץ שלנו, התברר שזה המקום הנכון עבור ילדיי. התחושה הזו שאני נותנת להם כלי חיים ולא רק ידע היא שמנחה אותי תמיד.
כעבור שבועות מספר כשהבן שלי הגיע הביתה לאחר יום ראשון בבית הספר החדש שלו ושאל אותי: "אמא למה אני צריך ללכת לבית הספר?" לקח לי רגע לחשוב לפני שהתשובה יצאה ממני בצורה טבעית: "כי שם אתה מגלה עולם חדש! כי כל יום בחיים שלך יהיה עוד הזדמנות ללמוד דברים שלא ידעת על עצמך ועל העולם!" הוא הסתכל עלי בעיניים גדולות וכמובן שאל אם אפשר להישאר בבית קצת יותר...
הלוואי ונוכל כולנו למצוא את המסגרת שחולמת לנו ואת המקום שבו נהיה לא רק תלמידים טובים אלא גם בני אדם טובים יותר. אם אתם בתהליך החיפוש אחר מוסדות חינוך לילדים שלכם או לעצמכם - זיכרו שהתשובות נמצאות בלבבות של האנשים והמורים במוסדות שאתם פוגשים בדרך!
לכו אחרי התחושות שלכם ותמיד תשמרו על הדלתות פתוחות לשינויים ולנסיעות חדשות לאורך החיים שלכם!
