אחת החוויות המרגעות והמלמדות ביותר שעברתי הייתה כשנסעתי לטיול קצר באירופה. הגשמתי חלום ישן של לבקר במוזיאון המפורסם בלונדון, ובמהלך הביקור הכנתי לי רשימה של כל המקומות שראיתי שלא רציתי לפספס. הכל היה מושלם - עד שהגעתי לשיחה עם מוכרת בחנות קטנה.
ניסיתי להזמין משהו בשפה האנגלית ולצערי, כל מה שיצא לי זה חצי משפט לא מחובר ואולי גם קצת מבט של פדיחה. פתאום הרגשתי את התמימות שלי מתנפצת; הרי אני מכירה מבחר רחב של מילים על דפי ספרים ובשיחות טלוויזיה, אבל לתקשר בצורה טבעית בתוך חוויה אמיתית? זו משימה אחרת לגמרי.
הייתי בטוחה שהיא לא תוכל להבין אותי, אבל היא פשוט חייכה אליי וניסתה לעזור. בשפת גוף שלה ובחום שהיא פיזרה הצלחנו לייצר תקשורת בלי הרבה מילים. זה גרם לי לחשוב על כמה שבסופו של דבר השפה שאנחנו דוברים היא רק כלי אחד מרבים שאנו משתמשים בהם כדי ליצור קשר עם אחרים.
מאותו רגע, החלטתי שאני רוצה ללמוד לתרגם רגשות ומחשבות ולא רק שפות. לקחתי קורס קטן בתרגום ונתקלתי בעושר העצום שקיים בכל מילה שממשיכה לחיות בתרבויות שונות. גיליתי ששפת הפנים, הקולות והתנועות הם בעצם התרגומים האמיתיים של הנשמה שלנו.
בהמשך הדרך הצלחתי להתחבר לדברים שמעולם לא חשבתי עליהם: ההבדלים בין תרבויות ואיך הם משפיעים על הדרך שבה אנשים מתקשרים ביניהם. טיפ קטן שלי - אם אתם רוצים להתמודד עם החשש לדבר שפה חדשה או אולי לרכוש ידידות חדשות ממקום אחר בעולם, פשוט תתחילו לדבר! אין צורך להיות מומחים בניב או בדקדוק; הדבר הכי חשוב הוא הכוונה והלב הפתוח שלכם.
אז בפעם הבאה שאתם מתמודדים עם שפת זרות או רואים סיטואציה יוצאת דופן כמו שאני ראיתי בכפר קטן בצרפת - פשוט תחייכו ותזכרו שהגעתם לשם כדי ליצור קשרים חדשים ולהבין עוד מאיפה אנחנו באמת באים.