אני זוכר היטב את היום שבו גיליתי שהקפה הוא הרבה יותר מסתם משקה. זה היה יום שישי, והחלטתי לקחת לי הפסקה מהשגרה של העבודה ולפנק את עצמי בכוס קפה באחת הקונדיטוריות ברחוב. זו הייתה שעה שקטה, השמש חיממה בעדינות ואני מצאתי מקום קטן ליד החלון.
כשחיכיתי לקפה שלי, אני סוקר במהירות את התפריט ומשם עיינתי במיני המאפים המפתים שסיפרו סיפורים על עצמם. ברקע שמעתי אנשים מדברים צלילים מוכרים של חיים - צחוק וחיוכים, שיחות על משפחות הקדושות שבחרנו להקים לעצמנו או פרויקטים שיש לסיים עד השבוע הבא.
אז הגיע האיש עם כוס הקפה שלי. הוא הניח אותה בפניי כמו ששף מניח מנה יוקרתית בסן רמו. כשהרציף הוצג לי בצמוד לארומה החזקה שהתפשטה בחדר - פתאום הכל השתנה. נשמתי עמוק והרגשתי איך התחלות חדשות מתבהרות לנוכח כל לגימה.
זהו בדיוק רגע המפתח שכולנו זקוקים לו לפעמים; ההפסקות הקטנות ביום, שאולי אנחנו נוטים לשכוח ממקום מרוץ החיים שלנו. הכנסתי לגימה ראשונה לפה שלי ולפתע המחשבות שלי הלכו למקומות שלא חשבתי שיעלו בי - על אהבה ישנה שלא יצא לי להגיד בה שלום אחרון, על חלומות שננטשו בגיל ההתבגרות ועל האופטימיות העיקשת של תחילת כל יום חדש.
אז מה למדתי מכל זה? חשוב למצוא רגעים כאלה - הסיבות לחייך ולהתחבר מחדש לדברים שטובים לנו בלב ובנשמה הם גורמים שמעלים אותנו לדרגה גבוהה יותר של אושר פנימי ושלווה.
והטיפ שאני רוצה לחלוק איתכם: אל תהססו להתענג על כל לגימה מהקפה שלכם כאילו מדובר באירוע חגיגי במיוחד - כי לפעמים אותם רגעים קטנים יכולים להיות המשמעותיים ביותר עבורנו במשך היום שעובר בין ידיעה אחת לאחרת.
ולכן בפעם הבאה שאתם מרימים כוס קפה, עצרו לרגע ואפשרו לעצמכם לטבוע בתהליך הזה; תתענגו עליו ואל תשכחו שהוא לא רק שתייה אלא גם מסע בעיר הזאת שאנחנו קוראים לה "לחיות".