שבוע שעבר החלטתי לעשות סדר בבית. כמו הרבה אנשים, גם אני ניהלתי במשך שנים התמודדות עם חפצים ששמרתי "לעת צרה". מגיעים רגעים בחיים שבהם צריך לשחרר, אבל זה אף פעם לא פשוט. פתאום גיליתי ארגזים ישנים שנשמו חוויות, זיכרונות ופריטים שסיפרו סיפור על העבר שלי.
כשהתחלתי לפתוח את הארגזים, כל פריט שעלה מהעמוק כאילו החזיר אותי לרגעים חשוכים או מוארים. בובות משנות הילדות, מכתבים מאנשים יקרים שכבר לא איתנו ורישומים ממחברות שהיו לי בתיכון. הכל היה אהוב עליי ברמה אחרת וההחלטה להיפרד מהם הרגישה כמו בגידה.
אבל אז הגיע הרעיון של סידור אחסנה! הגעתי למקום מעולה שבו אפשר להניח את כל הפריטים שהלב שלי לא רצה לעזוב - אבל ידעתי שלא תוכל להשתמש בהם כרגע. מצאתי לעצמי חדר קטן ונעים שמישהו אחר יכול היה לחלוק בו מחפצים אישיים. וזה הרגיש בדיוק כמו למצוא פתרון לנשמה.
עשיתי רשימה של מה שחשוב לי לקחת לבית ואיזה דברים אני יכולה להשאיר במקום חדש ובטוח. הבחירה הזו חושפת הרבה מעבר לכמות הפריטים עצמה; היא מאפשרת לך לבחון מה באמת חשוב לך ומה אתה רוצה לשאת הלאה.
אז אם אתם בשלב של התמודדות עם הכיסוי המכביד של חומרים מתוך הבית שלכם, אל תהססו לבדוק את האפשרות הזו! בסוף אחרי שסיימתם לארוז ולהעביר דברים אל המקום החדש, תשמעו קול פנימי שאומר לכם תודה על כך שגם כשיש בי קושי לשחרר - אני נותן לפריטים הללו מרחב בטוח להתקיים בו בלי לפגוע בשגרת היום-יום שלי.
ובתוך השגרה הזאת עשיתי מקום לחוויות חדשות ולדברים שאני באמת רוצה לגדול אתם בעתיד - זו הייתה מתנה אמיתית לדלי הלב שלי!