מדי פעם אני מוצאת את עצמי יושבת מול המראה, מביטה בשיניים שלי ומחייכת. זה לא היה תמיד כך. העבר שלי עם השיניים הוא סיפור של כאב, פחד ושינוי.
אני זוכרת את אותו יום שבו הלכתי לרופא שיניים בפעם הראשונה. הייתי ילדה בת עשר, מתוחה כמו קפיץ. הכיסאות במרפאה היו גדולים מדי עבורי ואני יכולתי לקום מהם רק עם תחושה שאני בצניחה חופשית - עצבים גואים ודם דופק בקצב מהיר בלב. אחרי ההליך שעברתי שם (שיעור על כמה חשוב לצחצח שיניים!), יצאתי מהמקום קצת מזועזעת אבל בעיקר בסוג של הקלה.
השנים חלפו והגעתי לנעורה ואחר כך לבגרות, כשהתחלנו לדבר על דברים יותר רציניים - סטודנטיות, עבודה ורומנטיקה כמובן! וכאן הגיעו האתגרים: לא משנה כמה אתה משתדל לשמור על בריאות הפה שלך, לפעמים הדברים מסתבכים ואין לך הרבה שליטה עליהם.
באחת הפגישות שלי עם האורתודנטית היא הבחינה במה שהייתי בטוחה שזה פשוט צבע רסיסי ששקע בזיכרון מרוב כל מיני משקאות שהמשכתי לשתות בפיזור דעת... וזה התגלגל למשהו אחר לגמרי: תרופות יקרות ושעות אצל רופא השיניים שלא אפשרו לי להתרכז בדברים החשובים בחיים. אז הבנתי שמשהו חייב להשתנות.
והשינוי בא לידי ביטוי בניגוד מוחלט לתהליך שניסה לקבל אותי בתוך מסגרת מוגבלת; למדתי להיות קשובה לגופי ולצרכיו - הצלחתי למצוא פתרונות טבעיים ולראות איך הם משפיעים לטובה גם על הבריאות וגם על מערכת היחסים שלי עם השיניים עצמם.
טיפ קטן שרציתי לשתף: תשקלו להקדיש זמן לחשיבה חיובית כשאתם מצחצחים שינים או אפילו להשתמש במשחה טבעית שאתם אוהבים במיוחד. תנו לעצמכם רגעים קטנים של נעימות והוקרה כלפי הגוף שלכם וכך הבעיה תהפוך להזדמנות לזכור כמה זה חשוב לדאוג גם להם!
אז בין אם אתם חווים קשיים ובין אם אתם במקום טוב - אל תשכחו! השיניים הן לא רק אקט פיזי אלא גם סימן למסע חיים ומשמעותי שאנחנו עוברים בכל גיל וגיל.
שתפו אותי בחוויות שלכם - אני בטוחה שיש הרבה לספר בקשר לשינויים הללו!
