השבוע החלטתי לפנק את עצמי ואת בן הזוג שלי בארוחת ערב במסעדה חדשה שנפתחה בנמל תל אביב. היינו סקרנים לגלות מה השף המקומי יוכל להציע, והשמועות על התפריט היו מרגשות מאוד. כשנכנסנו פנימה, הרגשתי איך האווירה מחייכת אליי; מסביב אנשים צוחקים ומשוחחים, נרות דולקים על השולחנות עם ריח עשבי תיבול באוויר.
התיישבנו ורגע אחרי שהמלצרית הביאה לנו את התפריט, לא יכולתי להתעלם מהתחושה שפתאום אני חלק ממשהו מיוחד. החוק הראשון שלנו במסעדות הוא לדבר גם על המנה הראשונה וגם על המנה העיקרית בו זמנית - כך תמיד אנחנו מונעים חיכוכים לגבי מי בחר יותר טוב! הפעם הייתי בעד קרואסון ממלכת הטעמים - קרם פטיסייר עם תוספות טריות מהמזרח התיכון.
ואז הגיע הגיבור של הערב: מנת דגים עסיסיים בתיבול מקומי מלא חיים וטריות, שקשה לתאר במילים את ההתרגשות שהיא גרמה לי כשהיא הוצגה בשולחן. כל Bite היה כמו הנשיקה הראשונה של אהבה חדשה - מלא טעמים שלא מציתי לקלוט בזמן אמת.
באמצע הארוחה, עצרנו לרגע ופשוט הקשבנו לסובבים אותנו: זוג צעיר משמאל מדברים בחיות על הצלחות שלהם שלא ולא בטוח היו עולות בדקות האחרונות; אמא עם ילד קטן מעבר לשולחן מדברת בקולה המתוק כאילו היא מספרת אגדה ישנה והכול מתערבל ברקע הנעים הזה של שיחה ועונג אחד גדול.
והיו גם מחשבות נוספות שעלו בי… בימים שבהם החיים יכולים להרגיש מתישים ומריצים אותנו מהר מדי קדימה, דווקא החוויות הקטנות האלה במקום כזה שבו הכל טעים וכיף נותנות לנו אפשרות לעצור ולהרגיש מחדש.
אז טיפ קטן ממני לכם: קחו רגע לנשום עמוק ולצאת להרפתקה קולינרית בבילוי הקרוב שלכם; זה יכול להיות המסעדה הכי קטנה שכונתית או מפורסמת בעיר - התחברו לטעמים ולמוזיקה שסביבכם ותזכרו שבסוף מדובר בזיכרונות שאנחנו יוצרים לחיים.