לא מזמן, ישבתי עם חבר ששיתף אותי בסיפור על הילד שלו שלומד בכיתה ג'. הוא סיפר לי איך בוקר אחד, בזמן שהזמין אותו לעזור לו בהכנות לבית הספר, הוא ראה את הבן שלו יושב ליד השולחן ומביט באותיות חסרות משמעות. "מה קרה?", שאלתי. "אני לא מצליח לקרוא את הטקסט", ענה הילד בתסכול.
אז החלטנו יחד לנסות ולמצוא פתרון. במקום לחכות שיגיעו תרגילים או שיעורים מהמח老师, לקחנו ספר ילדים פשוט - כזה עם תמונות צבעוניות - והתחלנו לקרוא בו ביחד. בעוד כמה ניסיונות כושלים התחלנו להרגיש את הקסם מתפשט: דמויות קיבלו חיים והשפה הפכה להיות פחות מאיימת ויותר שמחה.
ממש באותו רגע נפל לי האסימון, כמה חשובה התמיכה ההורית במסע הלמידה הזה שלנו בתור ילדים. מוסדות החינוך יכולים לספק ידע ומידע חשובים, אבל כל ילד צריך יד מכוונת שתסביר לו שהתהליך מעניין גם כשהוא לא תמיד קל.
אז הנה טיפ קטן שסיפרתי לחבר שלי: אם אתם מרגישים שהילדים שלכם נאבקים בבית הספר - אל תחכו למורה או לשיעורי הבית. קחו יחד ספר אהוב או אפילו חפשו סרטוני הסברה ביוטיוב שמתאימים לגילם ושימו לב איך הכל הופך מוחשי יותר.
בעיניי, הניצחון האמיתי לא טמון בציונים גבוהים אלא ביכולת לגלות סקרנות ואהבה ללמידה לאורך השנים. ואם בארכת חג המצות השנה הם יבינו שקריאת סיפור היא כמו מצעד בפיצוץ צבעוני של טעמים וריחות - אז עשינו עבודה טובה!