בוקר רגוע אחד, החלטתי לקחת את עצמי לבית קפה קטן ומיוחד ברחוב צדדי בתל אביב. כבר עשיתי זאת פעמים רבות - לשבת עם כוס קפה ביד וליהנות מהשקט של הבוקר. הפעם היה לי תחושות מסוימות שדברים ישתנו.
כשהגעתי, הריח החם והמעורר נחת עליי כמו שמיכה חמה ביום סתווי. אני אוהב את האווירה בבתי הקפה - זה מקום שבו אנשים נפגשים, מדברים וצוחקים, ולעיתים גם מתבוננים בעצמם ובסביבתם. התיישבתי ליד החלון והזמנתי לי אספרסו קצר עם מעט קצפת מלמעלה, בדיוק כפי שאני אוהב.
בעודי ממתין לקפה שלי, הבחנתי בזוג שישב ליד השולחן הסמוך למולי. הם היו עסוקים בשיחה מרתקת, ובעוד שאני מקשיב להם בפינה של אוזן (בלי להיראות מציץ מדי), גיליתי שהם מדברים על חלומות ועל מטרות. היא סיפרה לו על הרצון שלה לכתוב ספר ילדים והוא פירט את המחשבות שלו על פתיחת עסק עצמאי בתחום הגינון.
הייתי נרגש מהמילים שלהם; משהו בשם הדיבור הבלתי אמצעי הזה עורר בי זיכרונות משלי - איך לפני כמה שנים גם אני העזתי לחלום ולהגשים את עצמי במקומות שלא חשבתי שאצליח להגיע אליהם. התחלתי להבין שבית הקפה הוא לא רק מקום לשתות בו משהו טעים אלא מעיין קסום שבו אפשר לרקום קשרים רציניים ומשמעותיים בפשטות המפגש האנושי.
אחרי שנייה ארוכה בה שרפתי את הזמן בהתבוננות בהם, הגיע הקפה שלי והתיישבתי לצלול לתוך הכוס המשגע הזאת שהכינה עבורי הבריסטה הנחמדית. החזרתי לעצמי רגע נוסף בין לגימה ללגימה והחלטתי שסיפוריהם יישארו איתי - אני רוצה לדעת יותר על כל אותם חלומות שמתרקמים סביבי ברקע.
המסקנה שלי? כשאתם נכנסים לבית קפה הבא שלכם - תעשו לעצמכם טובה: פתחו אוזניים וקשובים לסיפורים שסובבים אותך או פשוט דברו עם מי שיושב לידכם. תגלו עולם חדש שיכול לשמח את הלב ולנפץ לכם גבולות שהצבתם לעצמכם במשך זמן רב.
אז קדימה! תקחו ביס מקוראסון ותלטפו באצבעותיכם בטעמים החדשים שתגלו שם בחוץ!