לאחרונה היה לי את הכבוד לעבור את חוויית לימוד הנהיגה. אני זוכרת היטב את הפעם הראשונה שעמדתי מול ההגה, התרגשות בליבי ולחץ באצבעות. ידעתי שזה רגע שעתיד לשנות לי את החיים - כמו כניסה חדשה למקום שמעולם לא הייתי בו.
הדרכה שלי הייתה אורי, מדריך נהיגה בעל ניסיון שידע בדיוק איך להוריד ממני את הלחץ. בפגישה הראשונה הוא רק אמר לי: "אל תחשובי על זה כעל מבחן. זו הזדמנות ללמוד ולהתנסות." פתאום השפית המילה הזו “התנסות” גרמה לי להבין שאף אחד לא נולד נהג מקצועי - כולנו מתחילים מאיפה שהוא.
ביום הראשון יצאנו לכביש, והמשפט הקטן הזה עבד כמו קסם! התחלתי לצבור ביטחון בעצמי ולקבל תחושת שליטה שהרבה זמן חיפשתי. יש משהו כמעט משחרר בתחושה שאתה יושב מאחורי ההגה, מרגיש כאילו כל העולם פרוס לפניך ואתה נוהג לקחת אותו בכל כיוון שתבחר.
אבל היו גם רגעים קשים. זכור לי יום שבו עננים שחורים התקמרו מעלינו ואורות הרמזור הפסיקו לעבוד משום מה בכניסות הראשיות בעיר. הכל נראה כאילו היקום החליט לבדוק את העמידות שלי כשנערך לנו “פרק הדרכה” חדש - לנהוג בתנאים קיצוניים ולא צפויים! לבסוף עצרנו בצד ואני קצת איבדתי עשתונותיי בהתחלה. אורי חייך ואמר: "תשמעי, אפילו הגשם וגם רמזורים כבויים הם חלק מנסיעה אמיתית."
בעקבות המשפט הזה הבנתי שאת האתגרים שאנחנו פוגשים בעת הלימודים גומרים בלעורר אותנו לחיים ולעצב אותנו להיות אנשים טובים יותר ונכונים יותר ברגעי לחץ.
בתוך כל ההתרגשות והיבושת הגיע רגע קסם נוסף כשהצלחתי לעבור מבחן מעשי ראשון! המורה שלי אפילו מחא כפיים ושמח בשבילי כאילו זה היה הוא שעבר אותו מחדש.
אז אם אתם מתלבטים האם להתחיל ללמוד לנהוג או חושבים שהאתגר גדול מכדי להתמודד איתו - זכרו תמיד שמדובר במסע אישי שרק מחזק ומעשיר אותנו כחיים בוגרים ובטוחים יותר בכבישים ובעיקר בחיינו שלנו בכלל.
אם יש לכם טיפים מניסיון או שאלות על לימוד נהיגה, אני פה לחלוק ולשמוע!