לפני כמה חודשים עשיתי טיול לשמירה על הנפש במושב קטן בצפון הארץ. אחד הדברים ששמעתי שם היה סיפורו של יצחק, בנאי מקומי שבנה בעשר אצבעותיו את בית משפחתו מאפס. הוא לא רק בנה קירות; הוא יצר חלל חם שבו כל פינה מספרת סיפור.
יצחק לא למד אינטרקציה עם בטון באוניברסיטה. הוא גדל במשפחה שידעה לבנות כל מה שהלב רצה: ממגרש משחקים לילדים עד לתוספות לבית ההורים. הגוף שלו נושא את סימני העבודה: כף יד מלאה בכח, ונשימה נדיבה שבאה מתוך האדמה שהוא עובד איתה יום-יום.
במהלך השיחות שלנו, יצחק הסביר לי שהסוד בבניית הבית הוא לא רק בחומרי הגלם אלא גם בהכוונה רוחנית שהוא נותן לכל פרט ופרט. "כל בלוק שאני מניח הוא כמו הבטחה", אמר לי. "הבטחה שאנשים יחזרו לכאן ויגידו 'זה המקום שלי'".
אחרי שסיפרתי לו על התמודדויות אישיות שלי - מעברים ושינויים בחיים - יצחק הציע לי טיפ קטן אבל עוצמתי: "כשהחיים נותנים לך לבנות מחדש, תעשה זאת באהבה ובכוונה." המשפט הזה ממש התיישב בי כמו מלט שמחבר בין שתי קירות.
אז כשאתם צריכים להתמודד עם שינוי או בשברון לב - תזכרו שגם בדברים הכי פשוטים יש אפשרות לבנות משהו חדש ומרגש יותר מהקודם. אנחנו כולנו בנאים של החיים שלנו, והיכולת לבחור כיצד לבנות היא מתנת חיים בפני עצמה.
אז בפעם הבאה שתעמדו לפני דלת חדשה לחיים שלכם, זכרו להיות מושקעים ולהניח כל בלוק באמונה ובאהבה - זה מה שעושה את ההבדל הגדול באמת.