לפני כמה חודשים, הייתי באולם בית משפט עם חבר טוב שלי שהשקיע שעות בלימודיו והיה בימים אחרונים של הכשרה כעורך דין. הוא תמיד היה שואף גבוה, אבל הפעם הרגשתי שהתension סביבו גובר. בתיק שהיה בידו, הוא ייצג לקוחה שעברה חוויות קשות מאוד בחיים - פגיעות אישיות שלאחרונה התעוררו מחדש בעקבות תביעה.
בזמן שחיכינו לתור שלנו לשמוע את המילים "תישארו כאן" מהשופט, אני זוכר אותו מסתכל על הקירות הלבנים של האולם ונושם עמוק. הוא דיבר על איך בעבודתו הוא לא רק מתמודד עם החוק אלא גם עוזר לאנשים להחזיר לעצמם את השליטה בחיים שלהם. זה רגעים כאלה שמזכירים לי למה מקצוע המשפט כל כך חשוב.
כשהוא נכנס לדיון שלו, יכולתי לראות את השינוי במבטו. פתאום הייתה בו מנהיגות וביטחון שאפפו גם אותי. הבנתי שאין מדובר רק במחויבות מקצועית; יש כאן עומק רגשי אמיתי ותפקיד חברתי שבו אפשר להשפיע על חיים של אנשים בצורה משמעותית.
מהחווייה הזו למדתי ששירות משפטי לא מתחיל ומסתיים בטפסים וחוקים. העיסוק בעולם הזה דורש רגישות אנושית ורצון אמיתי לעזור לאחרים לצאת ממקומות חשוכים ולהרגיש שוב אור בקצה המנהרה.
אם אתם מתכוונים ללכת בדרך הזו, דבר ראשון - אל תשכחו להיות בני אדם לפני הכל. כל תיק שאתם לוקחים על עצמכם אינו בסך הכול מספר או מקרה; מדובר באנשים עם סיפורים מורכבים ואמיתיים שבחרתם לקחת תחת חסותכם ולאהוב אותם כשאתם נלחמים למענם.
והטיפ שלי: תמצאו לכם מקור השראה מחוץ לחוקים והתקנות. אנשים שאתם אוהבים, ספרים שקראתם או חוויות שהיו לכם יכולים לפעמים להזכיר לכם למה בחרתם במקצוע היפה והמורכב הזה מלכתחילה.