לפני כמה חודשים החלטתי לשדרג את החיים שלי ושל הכלבה שלי, פיקה. היא לא ממש הייתה בעיה, אבל כשראיתי את דרך ההתנהגות שלה לפעמים - כמו שריטה של נעליים או גניבת אוכל מהשולחן - הבנתי שאני צריך לקחת בידיים את המושכות ולעזור לה להבין גבולות.
החלטתי למצוא מאלפת שתעזור לנו. כשהגענו לבית הספר לאילוף, פיקה התרגשה עד כדי כך שהחלה לקפוץ על כולם. אני הייתי טיפוס רגוע בדרך כלל, אבל באותו רגע הרגשתי על באמת חסר אונים. יכול להיות שמישהו ישאל למה כל כך קשה עם זה? הרי מדובר בכלבה קטנה ומ adorable! אבל לפעמים הדברים הפשוטים ביותר יכולים לגרום לעצבנות ולתסכול.
לאחר מספר שיעורים גיליתי שהאילוף הוא הרבה יותר מעבודה על הכישורים של פיקה; זו הייתה גם הזדמנות עבורי ללמוד לעצור ולהתבונן. ככל שעמדנו שם ושיחקנו איתה במהלך האימון, ההבנה שלי לגבי איך לתקשר עם בעלי חיים הלכה והתחדדה. ניסיתי להבין ממה היא מפחדת ומה מעניק לה ביטחון.
טיפ קטן שקיבלתי מהמדריכה היה פשוט: "כשהיא עושה משהו טוב - תפרגן לה!" ואני רוצה לשתף שזה עבד פלאים! ברגע שפיקרצה עשתה דבר נכון - אפילו אם זה היה רק להביא לי כדור בחזרה - ישר פרגנתי לה בהמון אוהב ובחיבוק חם.
בתוך שבועות ספורים ראיתי שיפור ברור בהתנהגות שלה וגם בתחושה שלנו ביחד. פתאום יציאות מחוץ לבית הפכו לחוויה מתוקה ולא לתת להתנהגויות הלא רצויות לנהל אותנו יותר.
אז למי שזה עדיין חדש לו - אילוף הוא מסע משותף של גידול והבנה הדדית. זה בסופו של יום לימוד על סבלנות ואהבה ללא תנאים, ובשבילי זה בהחלט היה ברשותכם מעבר לרק אי הוצאת רגליים מהשטיח החדש שבדיוק קניתי!
אם אתם מרגישים שיש מקום לתהליך הזה במערכת שלכם עם החבר הפרוותי שלכם - אל תהססו!