בשבוע שעבר, ישבתי עם הבן שלי על השולחן במטבח. הוא חקר את המחשב הנייד החדש שלנו, כזה שהזמנו באינטרנט אחרי ששברנו את הישן (תודה לך ילד שלי שהתיישבת עליו בטעות). הוא היה כל כך מתלהב מהמקלדת החדשה ומהמסך המבריק שפתאום נזכרתי בתקופה שבה התחלתי להתעניין בטכנולוגיה. זה היה בשנות התשעים, כשאת מחשבות על מחשבים ביססו בעיקר על סרטים ותכניות טלוויזיה.
אני זוכר איך הייתי פורק קופסה של קומקום חשמלי או מגנטי שהיה לי ליום הולדת ומתרגש להסתכל פנימה ולהבין איזה מנגנון פשוט אך גאוני עובד שם. היום הכל מאוד מתוחכם - הטלפונים החכמים, המסכים הכפולים והמחשבים שעוברים בין ידיים כמו מים. אני מסתכל עליו וכמה הוא קליל עם זה, מזכיר לי כיצד השתמשתי בכל מיני מכשירים כדי ללמוד עולם חדש.
לאחר כמה דקות של משחק ופעלולים עם תוכנות שונות, הוא החל לשאול שאלות: "איך עושים את זה?" ו"מה יקרה אם?..." ונזכרתי גם אני בעצמי כשחקרתי וסיפרתי לו שאני לא תמיד ידעתי. האמת היא שבתחילה הייתה זו פאזל ענק להבין מה כל דבר עושה ואיך להשתמש בו נכון.
השיחה הזו זכירה לי שיש משהו מעבר למכשירים עצמם - זו לידת הסקרנות והיכולת לחקור ולגלות עולם חדש דרך אמצעים אלקטרוניים. עצרנו לרגע כדי לחשוב על מה שאנחנו יכולים ללמוד בעזרת טכנולוגיה; הידע שנמצא ממש מתחת לאצבעותינו.
אם יש טיפ שאני יכול להעביר בביטחון לכל אחד מאיתנו בהמשך הדרך הוא שכדאי לזכור להיות פתוחים במהלך גילוי העולם הדיגיטלי הזה ולא לפחד לטעות בדרך. כמונו הם עשויים ליפול להפנים ולעזור להם לצמוח בדיוק כפי שזה קרה לנו פעם.
אז בפעם הבאה כשאתם יושבים ליד המחשב או מחזיקים בידיכם מסך מגע חושבו לא רק על המשימות שאתם חייבים לבצע; תנסו לזהות את הקסם שמאחוריהם ואת האפשרויות הבלתי נגמרות שהעולם הזה מציע לנו ולדור החדש שאנחנו מגדלים.