בתחילת השבוע, כשכל המשפחה הייתה בחלל אחד ודיברה על התוכניות לשבוע הקרוב, נעלמה לי מחשבה שהייתה מבעד לרעש. איך הבית שלנו נראה היום? התבוננתי סביבי וראיתי את הפינה השבורה בסלון, את האבק שצברנו על המדפים ואת הכביסה שנשארה להמתין. באותו רגע הבנתי שהגעתי למצב שבו הניקיון בבית כבר לא היה סתם עוד מטלה יומיומית - זה הפך להיות צורך רגשי.
לאורך השנים למדתי לנקות בלי להרגיש כבדות במאמצים שלי. עד אז עשיתי זאת כמו רוב האנשים - בשיטת "תסיים ותראה מה גמרת". אבל ביום הזה הכל השתנה. החלטתי לקחת יום שלם ולהקדיש אותו לניקיון בכוונה מלאה. לא הייתי לבד; הילדים והשותף שלי הצטרפו אליי למשחק הזה.
התחלנו לחלק תפקידים והמלחמה באבק התחילה! בהתחלה זה היה מצחיק: כל אחד מאתנו לקח חלק ורחשנו מוזיקה בקולי קולות כדי להפוך את המטלה ליותר נעימה. ואז פתאום קרה משהו מופלא - כשהתחלנו לפנות ולנקות מרגיש שפשוט משתחררים כל מיני דברים רגשיים מהמקום הזה. בכל פינה שניקינו היו זכרונות ששוחררו.
אפילו ילדיי החלו לדבר על הדברים שהם שמרו שנים רבות ב"פינת הזיכרונות" שלהם - ציורים ישנים, ספרים שלא נגעו בהם חודשים ורוח דינמית של יצירתיות עפה בחדר. ואיך אפשר לשכוח כמה חשובה המוזיקה? היא נתנה לנו מוטיבציה ופשוט הכניסה אותנו לעניינים.
בסוף היום ישבתי עם כוס תה בפינה האהובה עליי בסלון - זו שעכשיו הייתה נקייה ומזמינה יותר מתמיד. התרווחתי ברגשה מתוקה של הישג ולא יכולתי שלא לחשוב שהניקיון הוא הרבה יותר מקירות נקיים ורצפות מבהיקות; מדובר במצב רוח שאנחנו יוצרים בתוך הבית שלנו ובעצמנו.
אז אם אתם מרגישים שהבית שלכם זקוק קצת תשומת לב, קחו יום ותעשו את זה יחד עם מי שאתם אוהבים. אינני מדברת רק על ניקוי פיזי אך גם הוצאת מכל הבא ליד שאין בו צורך ומצב הרוח שלכם יתעלה לגבהים חדשים!