בשבוע שעבר נתקלתי באחד מאותם ימים שבהם הכול מרגיש קצת שונה. התעוררתי בבוקר, ואני מדבר על הבוקר האמיתי, זה שלאחר רבע שעה של עוד "חמש דקות" במיטה, אלא בוקר שבו השמש כבר זורחת והמרצפות מגיחות אל העולם בחום נעים. כמו תמיד, פתחתי את החלון כדי להכניס פנימה את אוויר הבוקר הצונן ו… הריח! הריח המוכר הזה של קפה שחודר לכל פינה.
בדיוק באותו רגע עלתה לי המחשבה - מה כל כך מיוחד בקפה? נכון, הוא נותן לנו אנרגיה להמשיך את היום, אבל עבורי זה הרבה יותר מזה. כשאני שותה קפה אני לא סתם יושב עם כוס ביד; אני מתיישב עם מחשבותיי, עם חלומותיי ואפילו עם הפסקות קטנות מתוך החיים העמוסים שלנו.
לכל כוס יש סיפור: כנראה שאין אדם ששתה קפה בלי לזכור איזו פגישה חשובה שהייתה לו ליד שולחן בית הקפה הסמוך. פעם ישבתי בבית קפה קטן בשוק מחנה יהודה בירושלים ושוחחתי עם חבר טוב על החיים עצמם. פתאום הגיע בריסטה צעיר שהגיש לנו שתי ספלים עזים מאוד של אספרסו בדיוק בזמן שנזרקו שאלות גדולות לאוויר - איפה נהיה עוד חמש שנים? מה המטרה שלנו כאן? היה שם משהו קסום בקומפלקסיות הזאת: התשובות לחיים הוצגו לצד תמציתית ובוערת של הקטנה והמוכרת בדמות קפה.
אז טיפ שלי עליו: בשבוע הקרוב קדיש לעצמך 15 דקות ביום לשתות ק咖 ולהתנתק מכל הסחות הדעת שבלאגן היומיומי. תשב במקום שאתה אוהב בו תהייה ותהרף לכמה רגעים בעולם הפרטי שלך. אפשר אפילו לקחת מחברת ולכתוב הכל בתוכה - רעיונות חדשים יצמחו בין הגלגולים האלה!
בסופו של יום, תכף תחפש גם עניין חדש בשלולית הזו שאנחנו קוראים לה חיים - ולפעמים אתם יודעים מה? הכוס הראשונה היא זו שמניעה אותנו לעונג האדיר הזה לעשות כן שוב מחר בבוקר!