לפני כמה שנים מצאתי את עצמי במרחק אלפי קילומטרים מהבית, מתהלך ברחובות של עיר זרה. השפה שם הייתה שונה, המילים והצלילים התערבבו אחד בשני, ופתאום הרגשתי שאני כמו ציפור בכלוב - מסביב עולמות שלמים שלא הצלחתי לגעת בהם כי לא ידעתי לדבר.
בהתחלה זה היה מאיים. הניסיון לקנות כוס קפה הפך למבצע מורכב; המוכרת חייכה ואני רק הנהנתי בהיסח דעת כשלא הבנתי שום מילה שהיא אמרה. התחושה של להיות אחד בין רבים ששואלים אותך שאלות ואתה מרגיש כאילו אתה בחלל ריק - זו חוויה די בודדת.
אבל אז, עם הזמן, החלטתי לקחת את העניין לידיים שלי. נרשמתי לשיעורי שפה מקומית והשקעתי שעות בדיבור מול מראה ובתרגומים פשוטים. אותה מוכרת שהייתה פעם בלתי נגישה פתאום נעשתה חברה שלי לבית הקפה המקומי! כל מילה חדשה שנלמדה הייתה כמו אבן בניין בבניית גשר בינינו.
דרך השפה למדתי על התרבות והמנהגים שלהן - שני דברים שאי אפשר להבין באופן מלא בלי לדעת לדבר. גיליתי עולם מלא בצבעים חדשים ותחושות שלא חשבתי שאחווה אי פעם. עברית היא חלק מהזהות שלי, אך לפתע אני יכול להוסיף עוד שכבת עומק לכל מי שאני.
טיפ קטן לכל מי שרוצה להתחיל במסע הזה: אל תפחדו לטעות! כל טעות מביאה איתה שיעור וזו הדרך הטובה ביותר ללמוד ולהתקדם. כשאתם מדברים עם אנשים בשפה החדשה שלכם, תזכרו שאף אחד לא מצפה לכם להיות מושלמים - האמת היא שגם להם יש טעויות משלהם!
בשורה התחתונה, בגישור השפות והמילים טמון קסם עצום שמקשר אותנו כבני אדם מעבר למילים עצמן. פתאום גיליתי שיש לי ידידויות חדשות ומסעות שסוחפים אותי אל הלא נודע רק בזכות ההשקעה בשפה אחת נוספת לחיי.
אז אם אתם חושבים על ללמוד שפה חדשה או לתרגם משהו מתוך עולם הדיאלוג המקיף שלנו - עשו זאת מהמקום הכי אמיתי שלכם ותנו לזה לשנות לכם את החיים!