לא מזמן לקחתי על עצמי את הפרויקט הכי אישי שלי בשנים האחרונות - לצבוע את הרכב הישן שלי. כן, אני יודע שזה לא בדיוק מה שכולם עושים, אבל כשאתה רואה את האוטו שלך מתקלף ומאבד מצבעו, זה מרגיש כאילו חלק ממך מתבלים. הבחירה הייתה קלה - צבע כחול עמוק וסוחף, כזה שיזכיר לי ימים טובים יותר.
כשהגעתי למוסך, הייתי מלא חששות. האם יצליחו לחדש אותו כמו שאני מדמיין? האם הכלי הזה יוכל לשוב ולהיות מבריק כמו שהיה פעם? אנשים מגיעים לדברים שונים עם פיסות חיים שונות בסיפורים שלהם, ואני חוויתי ביומיום תהליכים דומים במקצוע ובמערכות יחסים, כך שהרכב היה עבורי סוג של מראה לנשמה שלי.
בזמן שהרכב היה בתהליך הצביעה, התקשרתי לחבר ותיק שהתעניין לדעת מה קורה איתי. סיפרתי לו על הטיפול ברכב וההתרגשות שבדבר. הוא צחק ואמר שאולי אני צריך לקחת גם את עצמי למכון כושר… אבל זה גרם לי לחשוב באמת: כמה פעמים אנחנו משאירים דברים ישנים מאחור בלי לתת להם טיפול ראוי? כמה חשוב להעניק תשומת לב לדברים שחשובים לנו?
כשסוף סוף הגיע יום האסיפה ולאחר שעות רבות של עבודה קשה ונכונה מצד הצוות במוסך, עמדתי מול המראה החדש של הרכב שלי. זה היה כמו לראות חבר ישן שמתחדש פתאום בעיני כולם; מחייך וחוזר לעולם אחרי תקופה ארוכה שלא כל כך זכרו שהוא קיים.
אז אם אתם חושבים לצבוע את הרכב שלכם או לפנק אותו בטיפול מיוחד - אל תהססו! זה לא רק אקט טכני אלא ממש נגיעה בלב ובנשמה שלנו. אחרי הכל, גם רכב ישן יכול לחדש את עצמו ולגרום לנו להרגיש צעירים ורעננים שוב.
טיפ קטן לסיום: לפני שאתם נכנסים לתהליך כזה - בדקו היטב את החומרים ואת אנשי המקצוע! האיכות בהחלט תשפיע על התחושה הסופית ועל התמונות שתשתפו אחר כך בפייסבוק…