כשהרכב שלי חנה לו מתחת לבית, יומיים אחרי שהשמש יצאה לחופשה, אני זוכר את המכה הקטנה שהוא סבל ממנה. לא משנה אם זו הייתה פגיעת התקלות האקראית באחת החניות או השחיקה של הזמן שגרמה למראה שלו להתקלף. זה היה הרגע שבו הבנתי שאני חייב לעשות משהו כדי להחזיר לו את הכבוד שאיבד.
החלטתי לא לעזוב את העניין בידי מקצוענים ושכר הייתי נמנע מזה. במקום זאת, לקחתי על עצמי להיכנס לסטודיו שלי ולצבוע אותו לבד. אוקי, ידעתי שזה הולך להיות מסע לא פשוט - לסדר רכב זו תמיד משימה מאתגרת ומלאה בפרטים קטנים שצריך לקחת בחשבון.
במשך כמה ימים הייתי עסוק במריחות צבעים ובבחירות בין גוונים שונים עד שפתאום גיליתי איזו הנאה בלתי צפויה יש בתהליך הזה. כל מריחה היתה כמו נקודת ציור חדשה על בד גבוה, וכל קו שנוצר הפיח בי חיים חדשים וגם נתן לרכב טוויסט אישי.
לאחר שעות ארוכות של צביעה, כשעמדתי מסודר לצידו של הרכב הטרי והמבריק שלי, הרגשתי סוג של קשר נוגע ללב עם הכלי הזה אשר בשבילו התאמנתי בנווט ברחובות העיר והעליתי עליו זיכרונות מטיולים משפחתיים ואירועים מְרגָשִים. הצבע המבריק והמחדש עשה פתאום הרבה יותר מאשר לייפות אותו - הוא חיה לדברים ששמרתי בתוכי לאורך השנים עברו בנפרד ונפגשו שוב יחדיו בגלגול חדש.
אז הטיפ שלי? אם אתם מתמודדים עם שינוי ושיפוץ ברצועת החיים שלכם - אל תפחדו לקחת את הידיים שלכם ולעשות משהו בעצמכם! תתחברו לתהליך ותראו איך זה יכול להחיות גם דברים שלא ידעתם שיש בהם צורך בשיפור.
והכי חשוב: כשאתם מלכלכים קצת בידיים ועושים משהו מתוך אהבה והשקעה אישית - אתם מגלים צדדים חשובים ומרבים להעריך לא רק את מה שעבדתם עליו אלא גם את עצמכם ואת המסלול שאתם פוסעים בו בדרך לעשות טוב לעצמכם ולאנשים סביבכם.