כשהייתי צעיר יותר, חשבתי שהחיים הם קו ישר - ניסיתי לסמן לעצמי מטרות ולעמוד בהן. אבל ככל שחלפו השנים, הבנתי שהחיים נבנים מרגעים קטנים שעוטפים אותנו. אחד הרגעים האהובים עליי הוא פתיחת יום חדש בבית קפה קטנטן בפינה השקטה של השכונה שלי.
נכנסתי בשבוע שעבר לבית הקפה המקומי שלי - "קפה השראה". האוויר היה מלא בריחות ריחניים של פולי קפה טרי ואמאייל מתוק מאוד ששוחררו מהתנור ממש לפני שנכנסתי. אני תמיד אוהב לשבת באותו מקום ליד החלון, שם אור השמש נכנס ומלטף את הפנים שלי, כאילו גם היום רוצה לחלוק איתי חום ואווירה טובה.
מדי פעם אני פוגש את אילנה, לקוחה קבועה כמו שאני, שמזמינה את אותו המשקה כל יום: קרם דה לה קרם. לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותה אם היא לא משתעממת מאותו דבר בכל בוקר. אילנה חייכה והסבירה לי בעדינות שמה שיש מסביב הוא בעצם הדבר החדש והמרגש: אנשי בית הקפה המקסימים שמייצרים אווירה משפחתית וחמה; האנשים שסביבה שחולקים חוויות חיים משעשעות; וגם התובנות האישיות שנאספות בין ביס לביס עם עוגית שוקולד צ׳יפס רכה.
למדתי ממנה משהו חשוב - לפעמים אנחנו מחפשים גיוון במקומות הלא נכונים. יומיומיום יכול להיות חדש ורענן אם נבחר לראות את הטוב שבו ולא רק לחכות לריגושים הגדולים. אז החלטתי שגם אני אהיה כמו אילנה ואמשיך להגיע לקפה שלי כל בוקר עם עיניים חדשות ולנסות להרגיש כל רגע מחדש.
אם יש לכם בית קפה קטן שאתם אוהבים לבקר בו - לכו על זה! תנו לעצמכם להרגיש חלק מהעולם הזה שמתרחש סביבכם. לפעמים ברגעים שבהם נדמה לנו שאין חדש תחת השמש, טמון שינוי גדול בקצה הספל שלנו ובאנשים שאנו נפגשים בדרך. אל תשכחו לחייך ללקוח שבא אחרייכם או לדבר קצת עם הבריסטה שפשוט רוצה לדעת איך היתה לך ההתחלה של היום. כי בסופו של דבר אלו הם הרגעים שיוצרים יומן חיים עשיר ונוגע ללב.