לפני כמה חודשים, בשיא הקורונה, כשהכל קרס סביבנו ונסגרו הדלתות היכרתי לראשונה את עולם הקורסים האונליין. שלי ואני היינו יושבים בבית, שותפים לדאגה ולפחד מהמגפה. כמו רבים אחרים, חיפשנו משהו שיעניק לנו משמעות ואולי גם יצא לנו להפיק ממנו משהו חיובי מבין כל הכאוס.
אז החלטתי להרשם לקורס בכתיבה יוצרת. תמיד היה בי חלום קטן כזה לכתוב ספר - אבל תמיד השארתי אותו על ברזלים של "יום אחד" או "כשיהיה זמן". כך עברו להם השבועות והקורס התחיל; פתאום היו לי שעות מסודרות שבהן כתבתי, למדו אותי על דמויות ונרטיבים, ובעיקר למדתי לא לפחד מהעט!
השיעורים היו מלאים בתרגילים פשוטים שממש עזרו לי לשחרר את העכבות ולהוציא החוצה רעיונות שהיו תקועים אצלי שנים רבות. אחת הפעמים התבקשנו לכתוב על זיכרון ילדות - זה נשמע כל כך פשוט, נכון? אך כשישבתי מול המחשב והתחלתי לכתוב על הרגע ההוא שבו ביליתי עם סבא שלי בגינת הירק שלו, גיליתי עד כמה זה נוגע לי בלב.
ופה נכנסת התובנה הכי גדולה שלי: כתיבה היא לא רק פעולה טכנית אלא דרך להבין את עצמך ואת המציאות שסביבך. פתאום הבנתי שאפשר למצוא באומנות הזו ריפוי וסוג של חיבור מחודש עם עצמם.
טיפ שאני רוצה לחלוק: אם אתם מתלבטים האם להצטרף לקורס אונליין - אל תהססו! זה עשוי להיות בדיוק הדבר שאתם צריכים כדי לפתוח דלתות לעולם חדש ומרגש בחייכם. בין אם מדובר בכתיבה, צילום או לימודי פסנתר - הזמן והמרחב הם שלכם לעשות זאת בנחת ובפשטות.
בעקבות הקורס הזה אני ממשיכה לכתוב בכל יום קצת יותר; אולי אי פעם הספר שלי יהיה שם בחנויות ואני יודעת שבאותה מידה הוא נכתב מתוך אהבה ותהליך ששינויים לוותר עליו כי לחוות הנאה וליצור זו המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בקיץ האחרון.
אז קדימה חברים! תעשו קצת מקום לנפש שלכם וגם לטכנולוגיה - מי יודע אילו דברים נפלאים מחכים לכם מעבר לסף הדלת?