לאחרונה נאלצנו לקחת את פופי, הכלבה שלנו, לוטרינר. זה לא היה פשוט עבורנו, כי כשיש לך חיית מחמד שהייתה איתך כל כך הרבה שנים, אתה מוצא את עצמך מתבל בין האהבה לדאגה. פופי היא כמו בת משפחה עבורנו; תמיד ממתינה ליד הדלת כשאנחנו חוזרים הביתה ונותנת לנו אהבה ללא תנאים.
באותו היום קיבלנו תור אצל ד"ר יוסי, Veterinarian extraordinaire ואם אני יכול לקרוא לו כך. הוא לא רק ידע איך לטפל בפופי בצורה מקצועית ואכפתית, אלא גם הצליח להרגיע אותנו כשהיינו משולים בלחץ ובדאגות לגבי מצבה.
כשנכנסנו למרפאה הקטנה שלו, הרגשתי כאילו נכנסתי לבית של איש מקצוע שמבין לא רק את הגוף של החיה אלא גם את הרגשות והחששות שלנו כבעלים. הוא שאל איך פופי מתנהגת בבית ומה השתנה בשבועות האחרונים. השיחות האלו גרמו לי להבין כמה המקום הזה חשוב - הוטרינרים הם לא סתם רופאים לחיות; הם פסיכולוגים למשפחה כולה.
אחרי בדיקה קצרה (שהייתה מהירה ומדויקת בזכות הגישה הנעימה שלו), הוא נתן לנו טיפ קטן שאני רוצה לשתף: "לגידול כלב צריך להיות כאן ושם מבחינת שגרה והירגלים". פתאום הבנתי כמה חשוב להעניק לפופים שלנו not just care but also stability in their daily lives כמו שאנחנו זקוקים לזה בעצמינו.
בסופו של דבר פופי יצאה עם טיפול אבל הרבה יותר מכך - עם טעימה נוספת מהאהבה והתמיכה שהקשר בינינו לבין הוטרינר יכול להציע.
אז הנה הטיפ שלי: אם אתם צריכים לבחור וטרינר לחלוטין ברגעים שזה הכי קריטי בחיים שלכם וחיי הקטנים שלכם - אל תסתפקו במישהו שישמור עליהם בריאים בלבד; חפשו אדם שיעזור לכם להבין אותם טוב יותר וגם יתמוך בכם במסע הזה מלא באפשרויות ודאגות יומיומיות.
פשוט תשימו לב שבחיים יש פה משהו מעבר לרפואי - מדובר בקשרים לעיתים קרובות שלא ניתן למדוד במונחים רפואיים בלבד.