אחר הצהריים של יום חמישי, אני עומד בבית שלי עם ידיים על הראש, מנסה להבין מה קרה. כל המכשירים החשמליים הפסיקו לעבוד בבת אחת - מהטלוויזיה ועד המקרר. הייתי בטוח שזה חוסר מזל קטן, אולי פשוט בהתאם לעובדה שאני לא במיוחד יודע להתמודד עם בעיות טכניות.
ניסיתי לבדוק את לוח החשמל, לשחק עם הפיuses (מגנים), אבל כמובן שאני לא חשמלאי ואין לי מושג מה עושים בשעות כאלה. אז החלטתי לחפש באינטרנט מספר טלפון של חשמלאי מקומי בכל הכוחות שהיו לי. אחרי כמה שיחות שלא הניבו תוצאות והמתנה ארוכה מאוד להודעות חוזרות, הגעתי למישהו שנשמע כאילו הוא יודע על מה הוא מדבר.
"היי! אני יורם," אמר בקול נעים ושקט. מרגע זה הרגשתי שהוא לא רק איש מקצוע - הוא פשוט היה אבא שיכול לקחת אותך ביד ולומר לך שכולם בסדר.
יורם הגיע לבית תוך פחות משעה ובזמן הזה עשיתי לעצמי תה כדי להרגיע את העצבים. כשהוא נכנס, האור בחדר פתאום נראה יותר זוהר ונעים. גובהו המרשים ומבטו המרגש עשו לי טוב בלב; כי גם במצבים מתוחים יש אנשים שמביאים איתם אנרגיה חיובית.
הוא עבר מהר בין החוטים והקופסאות וחיפש רשתות נתקים ואז התחיל להסביר לי איך המתחים פועלים ואיך לפעמים הדברים יכולים להתקלקל סתם כך בלי אזהרה מוקדמת - כמו החיים עצמם בעצם.
"בסופו של דבר", הוא אמר בעודו מחזיר את הזריזות לחשמל בבית שלי, "מה שעושה אותנו אנשים זה הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם התקופות הקשות." המשפט הזה stuck אצלי בראש ונתן לי הרבה פרופורציה לכל מיני דברים שהיו קורים מסביב לאחרונה: הלחץ בעבודה והמחשבות השוטפות על העתיד.
בסוף הביקור שלו, כשעבודתו הייתה גמרה והבית חזר להיות מאורה בריאה ונוצצת כמו תמיד, יורם ביקש ממני לזכור שגם כשיש חושך רגעי - אור יופיע שוב אם נפעל בצורה נכונה ולא נרים ידיים.
אז הנה הטיפ שלי: אם אי פעם אתם מוצאים את עצמכם ללא חשמל או במצב קשה אחר - אל תהססו לקרוא לאיש מקצוע אמיתי ולא לשכוח שאדם טוב יכול באמת להאיר לכם את הדרך בצעדיכם הלא פשוטים.