אני זוכרת את היום שבו החלטתי לעשות קעקוע ראשון. זה היה בדיוק לפני חמש שנים, בקיץ החם של תל אביב. התהלכתי ברחובות עם חברה טובה, ופתאום ראיתי פרסום קטן על דלתו של סטודיו לקעקועים. הסטודיו היה פשוט, אבל כל כך מלא באופי - קירות מכוסים בשרטוטים וביצירות אמנות שונות.
נכנסנו פנימה, והרגשתי כאילו אני נכנסת לעולם חדש לגמרי. ריח צבעי הקעקועים נחתם באפי ואני הייתי מוכנה להרגיש משהו מיוחד. אחרי שיחה קצרה עם המקעקע הנחמד, שהבין אותי לחלוטין ואפילו העלה כמה רעיונות משלו, החלטתי ללכת על עיצוב שמסמל חופש ואומץ - ציפור מעופפת.
כל תהליך הקעקוע עצמו היה כמו טקס עבורי. ההתרגשות והפחד השתלבו יחד כשנמצאת לי מחט שמתחילה לגעת בעור שלי. מה שתיארתי ככאב ממש לא הרגיש כזה; להפך! נוצר לי איזשהו רגע קדושה שבו הבנתי שאני מביעה את עצמי בצורה מוחשית.
עם הזמן קיבלתי עוד כמה קעקועים ושקלתי גם לעשות פירסינג בפטמה - שוב כאחד הכוחות השובבים שרצו לבטא משהו פנימי שלי בדרכים יצירתיות יותר. הופתעתי לגלות שעל אף שהפירסינג קצת כואב יותר מקעקוע (לפחות כך הרגשתי), התחושה שאוחזת בי לאחר מכן הייתה מתוקה וממלאת גאווה.
אני מבינה היום שכל קעקוע או פירסינג הם בעצם סיפור חיים קטן שנכתב עלינו בגוף שלנו. הם מזכירים לנו לרגעים בהם חווינו אהבה גדולה, אכזבות עמוקות או חלומות שהגשמנו. והכי חשוב - הם מאשרים לנו שבחרנו לחיות בפול פאוור ולהרגיש כל שנייה מבלי להתפשר.
אם אתם חושבים לעשות את הצעד הזה - אני ממליצה לכם לקחת זמן ולבחון שני דברים: איזה מסר אתם רוצים להעביר עם זה? ואיזה סגנון באמת מדבר אליכם? כי בסופו של יום, תראו את העיצובים האלה מדי יום במראה וזוהי תזכורת חומרית למסע שלכם בעולם הזה.
אל תשכחו גם לבדוק על המקום שבו אתם עושים זאת! ההיגיינה והמקצועיות מאוד חשובות… ואם כבר שם - תרשו לעצמכם ליהנות מהחוויה המיוחדת הזאת!
אז אם יש לכם ספקות או שאלות לגבי איך להתחיל - רק תגידו! כולנו כאן כדי לתמוך ולחלוק סיפורים מרגשים ששייכים לכולנו ❤️