כשהייתי ילד, תמיד התרגשתי מהביקורים באתרי בנייה. לא ממש הבנתי אז למה זה לא היה מעניין לכל החברים שלי, אבל אני הייתי פשוט מרותק. לראות איך חלום לוקח צורת חיים, איך קירות מתאחדים ויוצרים חללים חדשים, זו הייתה חוויה שלא הסכמתי לפספס.
עם הזמן, מצאתי את עצמי מבוגר יותר וחיי לקחו אותי לעסוק בבנייה בעצמי. בהתחלה זה היה רק עבודות קטנות לשיפוצים בבית של ההורים, אבל מהר מאוד הבנתי שהצורך לבנות וליצור הוא חלק ממני.
לפני כמה חודשים, אני זוכר את היום בו עמדתי באמצע עבודה על תוספת לבית משפחה לקראת החורף. החומה שעמדנו לבנות הייתה כנראה יותר מאשר רק קירות; היא אמורה להוות סמל לחום והכלה עבור המשפחה הזו שמתוכננת להכנס בקרוב. כשאני עובד עם הקטנים במשפחה - הילדים ששיחקו סביבנו ובאו להתעניין בכל פרט - הרגשתי איזו תחושת אחריות מעניינת נפלה על כתפי.
מתוך כל הלכלוך והאבק שבאתר העבודה צץ פתאום חיוך מדוייק של אחד הילדים כשהוא ניצב ליד העמודים החדשים ואומר: "הנה! הבית שלנו!" רגע כזה מזכיר לי שיותר מסתם ברזל ומלט - אנחנו בונים גם רגשות וזכרונות. החיים עצמם הם כמו בניין; צריכים להיות לנו יסודות חזקים ורצון ליצור משהו טוב למשפחתנו ולסביבה שלנו.
אז אם יש לכם אפשרות ללמוד משהו מהתחום הזה או אפילו לקחת חלק בפרויקט קטן עם חברים או משפחה - אל תהססו! תהליך האימון עצמו הוא כה עוצמתי ומלמד ועד שנייה האחרונה אתם אף פעם לא יודעים איזה שיעור חשוב מחכה לכם במרתפים של החיים.
והכי חשוב? הכוח נמצא בידיים שלכם - גם אם הן מלוכלכות באבק וצבע - אתם בוני הדרך לעצמכם ולעולם שסביבכם.