חיפשתי ריהוט חדש לדירה שלי כבר כמה חודשים. לא סתם ריהוט, אלא כזה שיגרום לי להרגיש בבית. אני זוכר שהסתובבתי בחנויות שונות, כל אחת מהן עם עיצוב משלה, צבעים שונים ובדים מגוונים. לא היה אכפת לי לקנות את הדברים הכי יקרים, אבל ממה ששמתי לב - בסופו של יום זה לא היה בעניין של כסף.
יום אחד נכנסתי לחנות קטנה ונעימה באחת השכונות היותר מסתוריות בעיר. המקום נראה כמו מחסן ישן שהוסב לגלריה של פריטים ייחודיים. עשיתי צעד ראשון פנימה ופתאום חשתי משהו - האוויר היה מלא בניחוחות של עצים, צבעי שמן וצבעוניות חמה. החנות הייתה מלאה בפריטים שאפשר היה לשמוע מהם סיפורים אינסופיים.
נתקלתי בכיסאות עץ שחומים עם רגליים מעוקלות, שולחן עתיק מברזל יצוק וכורסאות בד שהיו פשוט נוחות בצורה שלא הגיונית. התיישבתי על אחת הכורסאות ופשוט נשמתי לרווחה; במקום הזה הכל השתנה עבורי - אלו היו רגעים שבדיוק המוח שלי חיכה להם.
המוכרת בחנות היתה אישה מבוגרת עם חיוך רחב ועיניים שמלאות חיים; היא התחילה לספר לי על כל פריט: "כל כיסא כאן עבר ידיים רבות", היא אמרה בקול רגוע ומענג, "זה לא רק ריהוט - זה לחיות את הסיפור". פתאום הבנתי שאולי אני מחפש יותר מרק פריטים יפהפיים; אני רוצה גם להכניס לבית שלי טיפות מהניסיון האנושי שסובב סביבם.
בסופו של דבר קניתי כורסאת בד פרחוני ושולחן קטן זכוכית בצורת עיגול - שני דברים שישדרגו לי את החלל ויתנו לו תחושת ביתיות ואווירה חמימה. מאז אותו ביקור הפך הבית שלי למקום שמעורר בי רגעים קסומים - מוזיקה מתנגנת ברקע כשאני מתארגן בבוקר ועל השולחן הקטן מונחות אהבות שונות - ספרים שיושבים שם בעקשנות וחכות שאני אפתח אותם שוב ושוב.
טיפ ממני לכל מי שמתלבט לגבי רכישת ריהוט: תנסו להתייחס לאיך שאתם רוצים שתרגישו בביתכם ולא רק למה שנראה טוב לעין! לפעמים הפריט הנכון הוא זה שמשמעותו עמוקה יותר בעבורכם מאשר תווית המחיר שלו.
וחשוב לזכור - בכל פינה ישנם סיפור או זיכרון שכדאי לגלות מחדש ואילו הרהיטים הם רק דרך להתחבר אליהם מחדש.