לפני כמה שנים, הייתי אני יושב במשרד קטן בתל אביב, מוקף בחבר'ה מוכשרים שהפכו במהרה לקבוצת עבודה ולחברים קרובים. הימים היו קלילים, אבל הלילות - הם באמת השאירו את הרגש וההשראה בלב שלי. זה לא סתם היה מקום עבודה; זו הייתה משפחה.
כשהקמנו את החברה שלנו, חלמנו לייצר תוכנה שתשנה את הדרך בה אנשים מתקשרים בעבודה. מה שנראה אז כמו רעיון הזוי הפך לתהליך מפרך של שעות רבות מול המסכים. אנחנו ישבנו שם ימים ולילות, מתמודדים עם כל מכשול אפשרי - כשלונות, הצלחות רגעיות ואוכל טייק אווי שאין לו סוף. וזה היה בדיוק כאן שגיליתי משהו שמעט דובר עליו בעולם הזה.
ככל שלמדתי על הטכנולוגיה והמוצרים עצמם, הפנמתי עד כמה חשובים האנשים שעמדו מאחוריהם. בכל פעם שבחרנו פתרון טכנולוגי כזה או אחר - זה לא רק האם המערכת תעבוד בצורה תקינה או תהיה נוחה למשתמשים; אלא איך היא תשפיע על החיים של אותם משתמשים? האם היא תסייע להם לתקשר טוב יותר? האם היא תוכיח לתת תמיכה כשהדברים מתדרדרים?
אחד הדברים הכי משמעותיים שחוויתי הוא כשנתקלנו בלקוח שהיה במצב קשה מאוד - העסקים שלו נפגעו והוא איבד תקווה. במקום לספק לו עוד פתרון טכני ולהשאיר אותו להתמודד לבד עם האתגרים הגדולים שלא ניתן לפתור בכמה לחיצות מקלדת, החלטנו להושיט יד ולעזור מעבר למוצר שלנו.
בסופו של דבר הצלחנו לבנות מערכת שמתאימה בדיוק לצרכים שלו וראינו איך חייו משתנים לטובה בעקבות העבודה המשותפת שלנו. זו הייתה תחושת סיפוק אמיתית שלא תיארו לי אותה בשום ספר עבה על ניהול עסק.
אם יש לי טיפ אחד לעובדי תחום התוכנה או יזמים צעירים בתחילת דרכם - אל תשכחו שהאנשים שלכם הם העולם שלכם. יותר מהמוצר שאתם מפתחים, מהעתיד הטכנולוגי שאתם רואים לעצמכם - השקעה בקשרים אנושיים יכולה להיות ההבדל בין הצלחה וכישלון בסופו של יום.
אז תהיו עסוקים בקוד ובניהול הפרויקטים הבא שלכם, אבל תמיד זכרו להביט מסביב ולהקשיב לחיים שסובבים אתכם - כי בסוף זה מה שעושה אותנו בני אדם והופך אותנו לכאלה שמשאירים חותם אמיתי במערכת הזו שנקראת “חברות תוכנה”.