אז לפני כמה ימים החלטתי לקחת את בוני, הכלב שלי, לדוגי פארק הקרוב לבית. היה יום שמשי ויפהפה, והשמש פשוט זעקה "צא החוצה!". אני יודע שבוני מת להתרוצץ עם כלבים אחרים, אז נכנסנו לעולם הקסום הזה של דוגי פארק.
כשהגענו לשם, התרגשתי לראות איך בוני מתנפל על שאר הכלבים כמו ילד קטן על ערמת שלג ביום חורף ראשון. השמחה שלו הייתה מדבקת - הוא הסתובב בין הכלבים והתחיל לרדוף אחרי כדורים בכל מקום. יש משהו מאוד מיוחד בצפייה בכלבים משחקים: זה מזכיר לנו מה זה להיות בחופש טוטלי ללא דאגות או מחויבויות.
ואז פתאום קרה משהו מעניין. ראיתי קבוצה של אנשים יושבים על ספסלים ואוכלים ארוחות קלות תוך כדי שמירה על המבט שלהם באחרים שנמצאים בסביבה. אחת הנשים בפינה התחילה לדבר עם אישה אחרת שהתיישבה לידה וגם לי ולשלושה כלבים שלנו בקצה השני הייתה הזדמנות להיכנס בשיחה מעניינת.
שוחחנו על הכלבים והעלינו זיכרונות משעשעים מהיילדות שלהם וכיצד הם שינו את חיינו מאז שהם נכנסו אליהם. זה לא רק היה לגבי הכיף והאהבה אלא גם על האתגרים - איך ללמוד להבין את עצמם ואת הצרכים אחד של השני וכיצד לכלב יש יכולת ללמד אותנו כל כך הרבה על נאמנות וחברות אמיצה.
לקראת סוף היום, כשחזרנו הביתה, הרגשתי עשיר יותר מיום קודם. לקחתי איתי לא רק את ההנאה לעזור לבוני להוציא אנרגיה אלא גם קשרים חדשים ואפילו קצת עצות שיכולות לשפר עוד יותר את החיים שלנו יחד.
אם אתם עוד לא ניסיתם ללכת לדוגי פארקים או לקחת חלק בפעילויות כאלו - מומלץ בהחלט! זו דרך נהדרת להתחבר עם בעלי חיים אבל גם להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות חדשות בצורת אהבה - בין בני אדם ובין בעליהם לכלבו.
ואל תשכחו להביא אתם מים ומלא מנות אוכל קטנות כדי לפנק אותם (ותשמרו מרחק ממלון הסטייקים שסיפרו לי עליו). 😉