אני זוכר את ילדותי, פותח את דלת הספרייה המקומית כמו שנכנסים לעולם חדש. זה היה זמן שבו לא היו טלפונים חכמים או רשתות חברתיות. כל מה שהיה לי זה להיכנס בין המדפים ולגלול על הכותרות השונות. זה היה כמו חיפוש אוצר - לעיתים מצאתי את מה שחיפשתי ולעיתים נתקלתי בקלאסיקות שלא הכרתי. כשנכנסתי לתיכון, הייתי מבלה שעות שם. זיכרון חזק עבורי הוא כשחברתי הטובה הגיעה לספרייה לאחר שבועיים של חוסר מפגשים - היא הייתה במצב רוח רע. לקחתי אותה למדף ספרי ההרפתקה, ודפדפנו יחד. כל ספר שפתחנו הוסיף צבע לעולם שלה, עולם מלא בזיכרונות. הספרים לא רק סיפקו לנו בריחה, אלא גם אפשרו לנו להתבונן פנימה ולהרגיש חלק ממשהו עמוק יותר. גיליתי ששיח על ספרים יכול לקרב לבבות; החברות שלנו הפכה למשמעותית יותר. טיפ שלי - גשו לספרייה הקרובה אליכם, לא משנה באיזה גיל אתם. תמצאו עולמות חדשים, תתחברו לרגשות, ואולי תכירו אנשים אחרים שאוהבים לקרוא. בפעם הבאה שאתם בספרייה, זכרו - יש בכם כוח לבחור את המסלול שלכם בעזרת מילה כתובה ואולי למצוא חבר חדש למסע שלכם.
