לפני כמה חודשים, יצאתי לחפש נעליים חדשות, ותהליך זה היה מורכב, ממש כמו עבור רוב הנשים. התלבטתי בין הסגנון שלי למצב רוח, בין נוחות לעיצוב, ואיך הנעליים ייראו עם מה שכבר יש לי בארון. הגעתי במקרה לחנות נעליים קטנה בשכונה, מלאה בנעליים מיד שנייה, והייתה לי תחושה שהמקום הזה הוא חלק מהשכונה וגם משהו אחר לגמרי. המוכרת, אישה מבוגרת עם חיוך רחב, קיבלה אותי בחום, והרגשתי שאני לא סתם לקוחה אלא חלק ממשפחה. כשניסיתי נעליים, היא סיפרה לי על כל זוג, מי לבש אותן לפני ואילו חוויות עברו איתן. אחד הזוגות תפס את תשומת ליבי - זוג שטוח בצבע בז', פשוט אך קסום. המוכרת הסבירה שהנעליים שייכות לנערה צעירה שרצתה לממן טיול בעולם. ברגע ההוא, הבנתי שאני לא קונה סתם נעליים, אלא משהו שמזכיר לי את החלומות של אחרים, ויכול לתת לי השראה חדשה. כשאתן קונות נעליים, זכרו שזה לא רק פרקטי; כל זוג יכול להיות התחלה של הרפתקה חדשה.
