כששאלו אותי בפעם הראשונה מה אני עושה בחיים, עניתי "אני מעצב גרפי". התגובה לרוב הייתה חצי חיוך ושאלות נוספות כמו "מה זה אומר?". בשנים האחרונות הבנתי ש"לעצב" זו לא רק המילה שעומדת מאחורי קווים וצבעים - זו דרך חיים.
לפני כמה חודשים, השתתפתי בסדנת עיצוב לתקופת זמן קצרה. נכנסתי עם תחושת התלהבות אבל גם חשש קל. שאלתי את עצמי אם אצליח לצאת משם עם משהו משמעותי. במהלך הסדנה יצרנו פוסטרים, דיפלומות ולוגואים, והתמקדנו בהבנת המסרים שמאחורי כל אלמנט. זוהי בדיוק הנקודה שבה נגע בי העיסוק הזה בכל כך הרבה עומק.
נזכרתי בפרויקט בית ספר שהייתי עליו לפני שנים רבות: עיצבתי כריכת ספר שלא היה לי שום קשר אליו - פשוט בחרתי תמונה שנראתה יפה בעיניי והשתמשתי בגופנים מרשימים. כמה ימים לאחר ההגשה קיבלתי תגובה מהמורה שלי, שאמרה שהספר היה יכול להגיע למקומות הרבה יותר גבוהים אם הייתי מתעמק בתוכן ולא רק באסתטיקה. המשפט שלה ליווה אותי מאז.
בערב של הסדנה החלטתי לקחת את המילים שלה כנקודת התחלה מחודשת במחשבות שלי על עיצוב גרפי. אמרתי לעצמי שאני רוצה לגרום לאנשים להרגיש תחושות דרך עבודותיי; לתת להם סיבות להתקרב לדברים שלא תמיד היו במשחק שלהם קודם לכן.
אז הנה טיפ קטן אך חשוב: כשאתם מתחילים פרויקט חדש, הקפידו להבין את המטרה שלו ואת הקהל שלכם ממש לעומק. שאלו שאלות! למה הם צריכים את זה? מה יגרום להם לקנות את המוצר או לשתף אותו? אחרי שתמצאו תשובות אמיתיות ותיגעו בלב של הדברים האלה, תוכלו להמיר רעיונות ונייר ללוחות צבעוניים שבאמת מכילים משהו גדול יותר ממסך ורקע.
לאורך הדרך הבנתי שמעל לכל צבע וגופן ישנם אנשים ומסרים שאנחנו רוצים להעביר - וזה החלק הכי מרגש במסע שלנו כמעצבים גרפיים. יש לנו כוח להשפיע ולהזיז דברים עם מה שאנחנו יוצרים; תשתמשו בזה בתבונה!