לכל אחד יש את המקומות שלו, אלה שגורמים ללב לפעום קצת יותר חזק ולהרגיש שיש מקום בעולם שבו אפשר להיות פשוט אתה. בשבילי, הספרייה בעיר הייתה בדיוק כזה מקום.
זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי אליה? זה היה ביום קיץ לח במיוחד, ואני הייתי תלמידה שמחפשת מפלט מהחום הכבד. כשדלת המתכת נפתחה ואור השמש פינה את מקומו לאור המושתק של המדפים המלאים בספרים - הרגשתי כאילו אני נכנסת לממלכה קסומה. כל ספר שם היה כמו שער לעולם אחר, וכל עמוד מכיל בתוכו עולמות עלומים והרפתקאות שלא יכולתי לדמיין.
במשך שנים רבות הייתי מגיעה לשם כמעט בכל יום אחרי הלימודים. איך שהייתי נשמעת בזהירות במדף הקרוב והנמוך ביותר, שולפת ספר כאן ושם ומגלה משהו חדש כל פעם מחדש. בפנים מצאתי דמויות שאני אהבתי כמו חברים קרובים, מסעות שחוויתי בלב ובנשמה וגם רגעי התרגשות שלא ניתן להסביר במילים.
והיו גם אותם רגעים קטנים שכללו שיחות עם הספרניות הנפלאות שהכירו אותי היטב ושמחו לשאול מה שקראתי לאחרונה ומה אני מחפשת עכשיו. הן יכלו ליצור קשר מיוחד שאפילו ביותר מלהיט לספר או בשיחה על ספר שהוא בז'אנר הלא נכון עבורי לא הפתיע אותי - הכל בא מתוך אהבה לסיפור ולאנשים.
עם הזמן הבנתי שמשמעותן של ספריות אינה רק בהשאלת ספרים אלא גם ביצירת חללים שבהם אנשים יכולים להתחבר אחד לשני ולמקורות השראה חדשים ואחריי תובנות עמוקות יותר לגבי החיים עצמם.
אם אתם צריכים טיפ: אל תהססו להיכנס לספרייה הכי קרובה إليיכם! זו יכולה להיות ההתחלה של מסע מופלא ולגלות שאתם יוצאים עם הרבה יותר ממילים כתובות - עם הארה חדשה וחוויות מרגשות שיעצימו אתכם בדרך שלא חשבתם עליה קודם.
אז לפעמים כשאני קוראת ספר טוב בבית או מסתובבת בין מדפי החנויות, אני מוצאת עצמי מתגעגעת למקום הזה שבו הכל התחיל - שם בספריה הקטנה בעיירה שלנו שעזרה לי למצוא חלק קטן מעצמי בכל סיפור שסיפרו לי במשך השנים.