בין אם אנחנו זוכרים את הימים שבהם בעצמנו היינו ילדים ובין אם אנחנו מבלים עם ילדינו עכשיו, כל פעם שאני נכנס לחנות צעצועים אני מרגיש חזרה בזמן. לפני כמה שבועות לקחתי את בני בן השבע לאחת החנויות המוכרות בעיר, ותאמינו לי, זה היה כמו לצלול לממלכת פלא.
כשהדלת נפתחה וריח הפלסטיק והצבעים התערבבו באוויר, העיניים שלו נפערו בפליאה. הוא רץ בין המדפים כאילו גילה אוצרות עתיקים ואפילו הצליח להדביק אותי בכיף הזה. אני זוכר שרק עמדתי מאחוריו וצפיתי בו מגלה את כל הצעצועים שהיו לי בראש מגיל קטן: רובוטים משוכללים, דינוזאורים צבעוניים ומשחקי מחשבה שהם על גבול הגאונות.
אבל מה שנגע בי באמת הייתה התרגשות הפנים שלו כשהוא מצא קוביית לגו אדומה גדולה עם תמונה של ספינת פירates עליה. הוא אחז בה בידיים עד שראיתי בעיניו את הדמיון מתפרץ; הוא כבר מתחיל לבנות סיפור הרפתקה מיוחד משלו. וכאן גם מגיעה התובנה שלי - לפעמים הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו זו ההזדמנות לדמיין וליצור.
אני ממליץ לכל הורה או מלווה של ילד לקחת רגע ולהתנתק מהשגרה ביום רגוע ופשוט ללכת יחד לחנות צע toys איתם. תנו להם לבחור משהו שהם אוהבים בלי הרבה חוקים וגבולות (כלומר - במסגרת התקציב…). זה מדהים לראות איך החוויות הקטנות האלו יוצרות זיכרונות גדולים ונשארות בלב לאורך שנים רבות.
אז בפעם הבאה שאתם חולפים ליד אחת מהחנויות האלה, תחשבו על הילדים שלכם ועל הזיכרונות שאתם יוצרים עבורם - כי אף אחד לא יודע שזה עשוי להיות היום שבו הם בונים חלומות חדשים!