לפני כמה שנים, אני זוכר את הרגע שבו החלטתי להתחיל לעסוק בנגרות. זה קרה בשבת אחת חורפית, כשישבתי בבית עם כוס תה חם והרגשתי תוכן אבל ריק בו זמנית. התבוננתי בחדר שלי וראיתי כמה פריטים שהיו זקוקים ליד אוהבת. משהו בי אמר לי שזה הזמן להתחיל ליצור.
התחלתי ללמוד על המלאכה הזו דרך סרטוני הדרכה באינטרנט, ואת הדלת הראשונה שעשיתי - דלת מחסן ישנה - לקחתי כהצלחה ענקית, גם אם היא לא הייתה מושלמת. כשהגעתי לסוף תהליך העבודה והתבוננתי בדלת שיצרתי בעמל רב, הרגשתי גאווה גדולה. כמו לגדל ילד או לגמרי לבנות בית משלך.
כשהמשכתי לעסוק בנגרות, גיליתי שהיא לא רק חומר ולעצים; היא הפכה להיות כלי לביטוי עצמי ולדרך להרפיה מת hectic ומלחיץ של החיים המודרניים. כל תהליך עבודה צברו לי רעיונות חדשים ותובנות לגבי סבלנות ואומץ להתנסות בכישלונות.
טיפ שאני רוצה לשתף: אל תפחדו לטעות! כל מיני קורות חיים יוצרים בפרטים הקטנים, וזה מה שמאפיין יצירות אמנות אמיתיות. אצלי זה היה רגע שהבנתי שאני צריך לעשות מחדש את השולחן שפשוט לא עמד במבחן הזמן ולא היה בסטנדרטים שלי; בסופו של דבר נוצר שולחן חדש שלא יאמין!
אז אם אתם חושבים להתחיל עם נגרות או לחזור למלאכת היד הזאת אחרי זמן רב - קדימה, אין כמו הנאה שביצירה אישית ובנתינה למרחב שלכם מעט מהנשמה שלכם! מי יודע? אולי אתם תגלו אתכם מחדש בדרכים שלא חשבתם עליהן קודם...