לפני כמה שנים, כשבתי הייתה בעיצומם של התמודדות עם מערכת החינוך, הגיעה אלינו מורה פרטית בשם תמר. אני זוכר את הפעם הראשונה שהיא נכנסה לביתנו - חיוך רחב על פניה וערמת ספרים ביד אחת. באותו רגע ידעתי שהחיים שלנו הולכים להשתנות.
בתחילה, המחשבה על עזרה חיצונית ממורה פרטית גרמה לי לחשוש. האם היא תצליח להתחבר לבת שלי? האם היא תדע להנגיש לה את הנושא בצורה שתהיה מעניינת ולא משעממת? אבל מהר מאוד גיליתי שזו הייתה החלטה מצוינת. לא רק לתלמידה שבדקנו אם יש ביכולתה להתפתח בלימודים, אלא גם לנו כהורים.
תמר הביאה לידי ביטוי בגישה שלה משהו שמעולם לא חשבתי עליו - הלמידה אינה מתרכזת רק בנושאים האקדמיים עצמם. היא הכינה שיעורים באופן שיהפוך כל נושא לנגיש וחיוני לחייה של בתי. כשהיא לימדה אותה מתמטיקה, לדוגמה, היא ניסתה לחבר לפתרון בעיות מחיי היומיום: "אם תהיי בחנות ותראי שני סוגי עוגות במחיר שונה, איך תוכלי לדעת מה יותר משתלם?" זה היה שילוב מנצח בין לימוד לבין חיים אמיתיים.
אבל מעבר לשיעורי הלימוד עצמם, חשוב להבין שהקשר שנוצר עם המורה הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה. כשהילדה חוותה קושי או אכזבה בבחינה או במבחן חשוב אחר, תמר הייתה שם להקשיב ולייעץ כמו חברה טובה. ההבנה הזו שהשיעור אינו מסתכם בתוכן עצמו אלא בכל מה שסובב אותו - רגשית ונפשית - העניקה לבתי תחושת ביטחון שלא ניתן להשיג בכיתה בלבד.
לקראת סיום שנה"ל ההוא, הסתכלתי אחורה וראיתי שינוי מרשים: לא רק שציוניה השתפרו משמעותית; האמונה שלה בעצמה וביכולות שלה גדלה פלאים. הרגע הזה בו הייתי צריך לפתח את היכולת לראות מעבר לציון היה אחד הגילויים הגדולים ביותר עבורי כהורה.
אז אם אתם חושבים לקחת מורים פרטיים לילדים שלכם (או אפילו לעצמכם), עצתי לכם היא לבחור מישהו שמעט ייחודי ויבין שהתהליך אינו מבוסס על חומר הלימוד לבד; מדובר בקשרים האנושיים וביכולת לעורר השראה וליצור אהבה ללמידה לאורך זמן. מי יודע? אולי בסוף הדרך תרוויחו הרבה יותר ממספר בציון…