אני זוכרת את היום שבו הבנתי שצריך לעשות שינוי. הבית שלי היה עמוס עד אפס מקום, והתחלתי להרגיש שזה משפיע לי על המצב רוח. דברים שקיבלתי מתנה שנים אחורה, מזכרות מנסיעות שהיו כל כך משמעותיות אבל כיום רק תפסו מקום - הגיע הזמן להתמודד עם זה.
בסופו של דבר החלטתי לקחת צעד אמיץ ולהשכיר יחידת אחסון. כן, אתם קראתם נכון. חשבתי שזה יהיה פתרון זמני לתקופה קשה, במקום לשמור הכל בבית כמו ערימת פריטים שלא מותירים מקום לנשימה ביני לבין עצמי. סגרתי עסקה ליחידה קטנה ומשם התחילה המסע שלי לשחרור.
החוויות שהיו במקום הזה פתחו לי עיניים - מצאתי את עצמי נושאת ארגזים כבדים ובולשת אחרי חפצים ששמרתי בכוח במשך שנים. יש משהו משחרר בלדעת שסוף סוף אתה רואה את הדברים בצורה חדשה; מה באמת חשוב ומה אפשר לשחרר בלי להצטער. אחת הפעמים שפשוט התיישבתי שם עם כוס תה, פגשתי אישה מבוגרת שמצאה גם היא דרך לסדר את חייה בעזרת הרבה פחות דברים מסביב.
מה שהיא אמרה לי זכור לי עד היום: "לעיתים הקרבה אל החומר עושה אותנו כבולים במקום להתחבר למי שאנחנו באמת." המשפט הזה פשוט נכנס ללבי והחליף בי משהו פנימי.
אחרי כמה חודשים של בלאגן בסגנון “להכין כרטיסי ביקור מתוך המלצה” ידידותית של העוזרים שלי בניקיון הבית והארגון בחיי מתחת לאפיים - גיליתי שבעבודה הצטברה מודעות שנעזרה בכלים חדשים להבנת הבלגן הפנימי וגם החיצוני שלנו.
אז הטיפ שלי? אל תפחדו לחקור משהו חדש כמו סידורי אחסנה אם אתם מרגישים שאתם נעוצים באותו המקום כל כך הרבה זמן. זו הזדמנות נפלאה לאפשר לעצמכם לנשום מחדש ולפתוח דלתות לרגשות חדשות. זכרו: לעיתים כדי להתקדם צריך לדעת מה כדאי להשאיר מאחור.