איך שאני מתיישב להתעסק עם חומר הלימוד, אני נזכר בשבועות שלמים שדחסתי לתוך הראש שלי תכנים, מונחים ומבנים - ימים שכללו שעות אין ספור בספרייה ובשולחן הבית. אחד הספרים שהפך לאבן דרך עבורי היה ספר היסטוריה מהתיכון, ספר שבמרכזו עמדו דמויות ששינו את פני העולם.
אני זוכר את הרגע שבו פתחתי אותו לראשונה; התמונה על העמוד הראשון החזיקה אותי. היא לא הייתה רק שטחית - היא חיה! יכולתי להרגיש איך האנשים קמים מתוך הדפים וסוחבים אותי לעולם אחר, עולם מלא התרגשות ולא פעם גם עצב. למדתי להקשיב לסיפורים שלהם ולמצוא במילים פשוטות כל כך מסרים עמוקים.
עם הזמן הבנתי שלא מדובר רק בלמידה טכנית או בהעברת מידע יבש למבחן. הספרים הללו היו מעין מדריכים לחיים עצמם. הם הקנו לי ערכים כמו התמדה ונחישות, והראו לי שסיפור טוב תמיד מכיל לקחים חשובים. כשאתה קורא על ניסיונותיהם ועל כישלונותיהם של אחרים, אתה מתחיל להבין שגם לך יש מקום בסיפור הזה - גם אם זה נראה לפעמים מאתגר.
והרי טיפ קטן: במקום לראות את הקריאה כסוג של חובה לפני מבחן, נסו להפוך אותה לחוויית חיים. בחרו ספר שמעניין אתכם ועשו ממנו חלק משגרת היום שלכם - בין אם זה בפרקים קצרים בבוקר ליד הקפה או בלילה לפני השינה. תהיו מופתעים כמה הוא יכול לשנות לכם את הפרספקטיבה לעיתים קרובות ולהוסיף עומק לכל מה שעושים.
אז נכון שהכריכה אולי לא אומרת הרבה כשהיא בעיני המורה שיושבת מולך בשיעור אבל כשזה נכנס ללב שלך? זו כבר חוכמה שאין לה מחיר וכמובן חסина להצלחה אמיתית בחייכם האישיים והמקצועיים בעתיד.
אם יש משהו שתרצו לקחת מהפוסט הזה - אלו הסיפורים שנמשכים איתנו הרבה אחרי שאנחנו סוגרים את הספר בפעם האחרונה.