ערב סוער של סופות רעמים וגשם זלעפות יכול להיות מתיש. כשכל טיפת חום נעלמת מהבית, אני מוצא את עצמי מתגעגע לפינה החמה שלי - המסעדה הקטנה מול הבית. לפני כמה שנים, פתחו שם עסק לפיצות, ולא האמנתי שיחזיקו מעמד. טעיתי. הפיצה שלהם היא לא סתם אוכל; זו אמנות. בצק עם תוספות טריות, רוטב עגבניות מתובל כמו שאני אוהב, וגבינה מותכת. כשמזמינים פיצה מהמסעדה הזו, זה כמו להביא הביתה קסם. בכל נגיסה, אני חווה רגעים של אושר. אוכל הוא הרבה יותר ממזון; זה רגעים של חיבור סביב שולחן. אם יש לכם מסעדה שאתם אוהבים, תשתפו אותה עם אחרים! בשבוע הבא, כשיגיעו הגשמים, אולי תמצאו אהבה חדשה לפיצות.
