כשהחלטנו להכניס את לולה, הכלבה שלנו, למשפחה, זה היה כמו לקבל ילד נוסף. לא סתם מפונקת, אלא עם אישיות שלטת שהביאה איתה הרבה שמחה ושובבות. אחרי כמה ימים שבהם היא כרסמה את הרהיטים והצטופפה לנו בין הרגליים בזמן שאכלנו (כן, כן, גם מהצלחת שלנו), ידענו שאנחנו צריכים לשים לב למה שהיא אוכלת.
לולה היא מעורבת חמודה ולא תמיד קל לדעת מה הכי טוב בשבילה. אז התחלתי לעשות חקר שטח - לקרוא תגובות באינטרנט, לדבר עם חברים ולשמוע חוות דעת ממגדלי כלבים מנוסים. גיליתי עולם שלם שלא ידעתי עליו: מזון יבש שאמור להיות בריא ומשקאות מיוחדים שמתאימים לצרכים שלה.
אבל המרגע המיוחד הגיע כשאני ובעלי החלטנו לקנות למנה של מזון רטוב שנראה רעיון מצוין לתת לה מדי פעם כאטרקציה או פרס כשמצליחה לסדר את הבית (ניסינו…).
ביום שישי אחד הכנתי סלט לערב משפחתי וזכרתי שצריך להכין גם משהו מיוחד ללולה. אז בלי לחשוב פעמיים פתחתי קופסה וניגשתי אליה בנימה חגיגית - "לולה! תראי מה יש לי!" בשנייה שהיא פגשה את הקציצה הרכה והריח הנפלא שהתפשט בחדר, העיניים שלה נפערו והיא התחילה לרעוד בהתרגשות. זה היה בערך כמו לראות ילדה קטנה נרגשת ביום הולדת.
אז אני רוצה לשתף אותכם בטיפ קטן: עדיף לקחת זמן ולבדוק איזה מזון מתאים לחיית המחמד שלכם ולא להתפתות למחירים הנמוכים או לפרסומות מושכות נטולות מידע אמיתי. לפעמים הזמן שאנחנו משקיעים במחשבה הזו הוא בדיוק מה שהופך את הכל לדבר הכי נכון ואוהב עבור החבר הפרוותי שלנו.
עד היום אנחנו מדברים על אותו יום שישי שבו לולה אכלה בסוף ארוחת הערב שלה בצורה כל כך מאושרת; כי ברגעים כאלה הבנתי שמשמעות האוכל היא הרבה יותר מכמה קלוריות וכמה ויטמינים - זו דרך להראות אהבה אמיתית למישהו שאתה מאוד מעריך ומוקיר תודה עליו בכל רגע מחדש.
