אז בואו אני אספר לכם על חוויית הקטנה שלי עם חקלאות עירונית. תמיד הייתה לי אהבה לטבע, אבל כשעברתי לדירה קטנה במרכז תל אביב, הרגשתי קצת מנותקת מהעולם החי שסובב אותי. איכשהו, בין הבניינים הגבוהים והכבישים המתפתלים, נשאר מקום קטן בלב שלי עבור טבע.
יום אחד החלטתי שאני רוצה להתחיל לגדל עגבניות בעציץ. זה היה נראה כמו אתגר קטן - לקחתי עציץ ריק, ניסיתי למצוא אדמה מתאימה (וקצת בררנית הייתי) ואחרי שצרפתי כמה זרעים - החל ההמרוץ! כל יום יצאתי למרפסת לבדוק אם יש שינוי. כיף שהיו ימים שבהם עשיתי את זה בבוקר עם קפה ביד והשמש מחממת אותי בעורף.
כמה שבועות עברו ועדיין לא היה שום סימן של צמח ירוק! התחלתי להתעצבן ולחשוב שזו כנראה טעות ששווה להפסיק עם זה. אבל אז לפתע הופיעה נבטה קטנה וירוקה - הלב שלי פעמיים מהמקום! הבנתי שיש בי משהו הרבה יותר גדול מזרעים ועציצים: סבלנות והתמדה.
מאז נתפסה אצלי המגמה של גידול צמחים בבית. עגבניות הפכו להיות רק ההתחלה; לאט לאט הוספתי תבלינים כמו בזיליקום ומנטה ובעיקר גיליתי שגם דשא יכול להרגיש אחרת כשהוא שלך לגמרי - שפשוט מישהו משקה אותו באהבה.
שנייה לפני שאתם חושבים שזה קל מדי או שאולי אתם מפחדים שלא תצליחו - אני פה כדי להגיד לכם שאין דבר כזה "לא מצליח". אפשר להתחיל גם בדבר הכי פשוט כמו נענע במים או חסה בעיתון - ובינתיים מצאו לעצמכם רגע של מנוחה בהתמסרות להנאה הזאת שבאותו רגע הכל מרגיש עדין ונכון.
אז אם אתם בעיר הגדולה והמטריפה שלנו ורוצים לחוות מעט מהקסם הזה שנקרא טבע, אל תהססו לקחת לידיכם שתילים וכמה עציצים. כי בסוף היום מדובר בתהליך שעושה כל כך טוב לנשמה שלנו ומזכיר לנו שאנחנו חיים על האדמה הזו יחד עם הטבע שהיא מעניקה לנו בכל צבע וצורה.
ודת'usement_convert