אני זוכר את היום שבו החלטתי להתחיל ללמוד לנהוג. זה היה רגע מרגש, המחשבה על חופש ויכולת לזוז באוטו שלי, להרגיש את הרוח בשיער ולגלות מקומות חדשים. אבל הכניסה לעולם הנהיגה הייתה לא פשוטה כמו שציפיתי.
כשהגעתי לשיעור הראשון שלי, הלב שלי דפק כמו משוגע. המדריך הסתכל עליי בחיוך רחב ואמר: "אל תדאג, אנחנו נעבור את זה יחד". בהתחלה הייתי מתוח - איך אני אקח פנייה בלי להתבל? איך אני מסתדר עם כל הסימונים והלחצנים? מה יקרה אם אשכח שהרמזור ירוק?
בערך 20 דקות לתוך השיעור, בעודי מתמודד עם ההיגוי והדוושות, הגיע רגע מעניין - התמקדות ברגע הנוכחי. נזכרתי בסיפור ששמעתי ממישהו על הקשבה לרכב שלך כעל חבר טוב; לא להילחץ אלא לחוש את התחושות והשינויים שלו. שם הבנתי שזו לא רק מכונה שאני מפעיל - זו חוויה שמחייבת אותי להיות נוכח ולהגיב למה שקורה סביבי.
אחרי כמה שיעורים של אימון ושיחות עם החבר'ה בכיתה, הצלחתי להתמודד עם הפניות בצורה הרבה יותר קלילה ובטוחה. גיליתי שכמו בכל דבר אחר בחיים - גם בלימוד נהיגה יש ערך רב בניסיון ופשוט לתת לעצמך זמן לעבור תהליך.
אז טיפ קטן ממני לכל מי שיש לו פחד או חשש - קחו נשימה עמוקה ותזכרו שרובנו היינו שם באיזושהי נקודה. לדברים הטובים באמת לוקח זמן לצמוח וגם לקחת שליטה על רכב זה מסע ארוך שנדליק בו מנועים ולא נאחר למראה הדרך לפנינו.
בסוף הלימודים קיבלתי רישיון וכשהוצאתי לראשונה את האוטו לבד לכיוון הרחובות השוממים של העיר שלנו, הרגשתי כאילו עמדתי בפסגת העולם כולו!
לכן אל תתנו לפחדים לעצור אתכם מאחור; החיים הם כפי שנהגים בהם!