כבר שנים שאני פוגש בבוקר שלי כוס קפה חזקה, אבל השבוע היתה זו חוויה מיוחדת במינה. באחד הבקרים, אחרי לילה של סערות רגשיות ומחשבות מפרכות, החלטתי לקחת הפסקה מהכל ולצאת לבית הקפה השכונתי. לא הייתי בטוח אם אני באמת רוצה להיות שם או סתם מתנדנד בין הכיסאות בניסיון לברוח מהמרוץ.
כשהגעתי לשם, הריחות המוכרים של קפה טרי ותרמוסים פתוחים עטפו אותי כמו שמיכה חמה. ישבתי על הבר ואיזו מלצרית צעירה עם חיוך קורן הגישה לי את הקפה שחיכיתי לו. "קפה קצר" אמרתי לה, והיא הוסיפה בשעשוע: "בדיוק כמו החיים - לפעמים צריך לדחוס הכל לכמה רגעים". היא צדקה - אותה כוס קטנה הצליחה בבת אחת להחזיר אותי למציאות ולהחזיק בתוכה את כל העומס שעמד על כתפיי.
לקחתי לגימה ראשונה והרגשתי איך החום מתפשט לי בגוף. מאמנת רוחנית once told me that a cup of coffee is like life - sometimes it’s bitter, sometimes sweet, but in the end it warms you up from within. חשבתי עליה ברגע הזה ובמהירות זה גרם לי להבין שיש ימים שפשוט צריך לתת לעצמך קצת אהבה עצמית דרך הדברים הקטנים; כוס קפה יכולה בהחלט להיות אחד מהם.
אז אם אתם מרגישים מצומצמים בתוך רעש העולם הגדול הזה - תנו לעצמכם את המתנה הזו. פשוט צאו למקום שאוהבים ותיהנו מהרגע שלישת הקדושה הזאת בכוס מלאה טעם וחום אנושי. ואם אפשר - תקדישו גם רגע לחשוב על כל הטוב שסביבכם והריח הלוהט שנפלט מאותה כוס יכול לעזור להזכיר לכם שהוא תמיד נמצא שם.
ולעיתים קרובות - זו רק ההתחלה של יום חדש מלא בהזדמנויות וכיוונים חדשים שלא חשבתם עליהם קודם.