לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי עם תחושת חוסר עניין ושגרה רוטינית שלא נגמרת. הייתי מתגלגל בין שעות העבודה לבית, והכל הרגיש כל כך מובן מאליו. יום אחד, חבר טוב הציע לי לבוא אליו ולנסות לצייר יחד. הוא הכין צבעים וניירות ואמר שזה לא באמת משנה מה נצייר - העיקר שהתהליך יהיה כיף.
בהתחלה, הייתי סקפטי. אני? לצייר? אחרי שסיימתי את בית הספר לא ממש התעסקתי באמנות יותר מזה! אבל החלטתי ללכת על זה, רק למען הניסיון. כששקעתי בצבעים וביצרופים השונים של המברשות, הקרירות שלהם על הנייר התחילה להזרים בי חיים חדשים. בשניות הראשונות היה קשה לי לשחרר ולוותר על השיפוט העצמי: “לאן אני חושב שאני הולך עם זה?” “זה נראה טיפה גמלוני”...
אך ככל שחלף הזמן והמשכתי להשתעשע עם הקווים והצורות, פתאום הגיעה ההרגשה הזו - בדיוק כמו שהזכיר החבר שלי: "במהלך היצירה שלך אתה יכול להיות מי שאתה רוצה להיות." כל פחד ודאגה ששמרתי בלב פשוט התהפכו לגוונים שונים שנראו מלאים ברגש.
כשסיימנו את הערב וראיתי את הציור שלי מולי - פרח עקום בצבעי קשת - הבנתי כמה יופי יש בכניסה לעולם הזה של יצירה אמנותית בלי ציפיות ובלי לחץ להצליח. במובנים רבים הוא שיקף בדיוק איך אני מרגיש בתקופה האחרונה: קצת לא מסודר אך מלא בגוונים.
אם אתם מוצאים את עצמכם תקועים בתוך מעגל השגרה או בעיות y יהיו כלשהן בחיים פרטיים שלכם - אל תהססו לנצל זמן ליצירה לעצמכם! אץ צורך בכישרון אמנותי עילאי; מספיק שתהיה לכם רצון להתנסות ולהביע משהו מתוך הלב שלכם. אולי תופתעו לגלות עד כמה האמנות יכולה לרפא ולהביא עושר רגשי לחייכם.
מאז אותו ערב בלתי נשכח ועד היום אני משתדל לשמור על הפסקות יצירתיות למרות העומסים של החיים. ואני ממליץ גם לכם לבדוק איזו פעולה יוצרת תוכל להכניס מעט אור וצבע לשגרת היום-יום שלכם.