לפני כמה חודשים, בוקר של יום חמישי שהרגיש כמו כל יום אחר, החלטתי להתנסות במשהו חדש. חברים שלי מהעבר תמיד דיברו על היתרונות של יצירה - שטף רגשות, הקלה נפשית והיכולת ליצור משהו ייחודי ושייך רק לך. אז לקחתי את המברשת, פתחתי קופסה מלאה בצבעים ואני זוכרת את הרעד בידיים שלי כשניגשתי לציור הראשון שלי מאז הלימודים.
בהתחלה זה היה מאוד מלחיץ. כל כך הרבה שנים עברו מאז שציירתי ולא ידעתי אם יש בי עוד את הכישרון או היכולת לדמיין וליצור. התבוננתי בנוף שפעמיים ביום אני רואה אבל מעולם לא הבטתי בו באמת - השמש הזורחת מעבר לעצים, הצללים שמתחלפים עם הזמן ובתוך תוכי תהיתי: "איך אני יכול לתפוס את כל זה על בד?".
לאחר מספר דקות במאבק פנימי בין הפחד ליצור לבין הרצון להוציא החוצה את מה שיש בתוכי, הרגש השתלט עליי. לא היה אכפת לי יותר אם בתוצאה הסופית יהיו טעויות או אם היא תיראה כמשהו ילדותי; מה שהיה חשוב הוא שאני מתרכז ברגע הזה וכולי שם בתוך הצבעים.
והנה הגיע רגע הקסם: תוך כדי עבודה נודע לי שציור אינו רק טכניקת נגינה עם צבעים על בד אלא ממש כמו יומן חיים שעוטף אותי ומאפשר לי לבטא תחושות שאני מתקשה לדבר עליהן. נזכרתי במקומות שבהם הייתי ואנשים שפגשתי במהלך השנים. פתאום ראיתי איך כל צבע עוצמם מתחבר לקטעי החיים שלא היו פשוטים בשבילי.
אז הנה טיפ קטן לכל מי שנדמה לו שאין לו יד בעשייה אמנותית: פשוט תנו לעצמכם מקום להיכשל! אל תפחדו מהטעות שלכם כי היא עשויה להפוך למשהו נהדר; לפעמים החופש להביע ללא ציפיות זו בעצם הנתיב ליצירה הטובה ביותר שלכם.
מאותו בוקר שבו חזרתי לתחום האמנות והיצירה הבנתי שזה לא רק לעסוק באומנות עצמה אלא גם בתהליך עצמו - הכוח שבמהלך ההתנסות ובקשיים שאתה מתגבר עליהם גורמים לצמיחה אישית בלתי צפויה. מיום ליום אני מוצאת את עצמי מחפשת זמן איכות נוסף עם הצבעים וכל ציור מפגיש אותי שוב ושוב עם חלק ממני שאולי שכחתי שהוא קיים.
אם אתם מרגישים קצת תקועים או חסרי השראה לאחרונה, אולי הגיע הזמן לחזור פשוט למשחק היצירתי שאתם אוהבים להרגיש עליו הכי חי בעיר הזאת?