בשבוע שעבר, התחלתי להעביר שיעורים פרטיים למישהו שמאוד יקר לי. מדובר באחיין שלי, ילד מתוק בן 12 שאובססיבי למשחקי מחשב. כאשר הוא ניגש אליי עם בקשה ללמוד קצת על המחשב שלו, לא יכולתי לסרב. איך אני יכול להגיד לא לילד שמתלהב כל כך?
התחלנו בשיחה על הכלים הבסיסיים של המחשב, ואז עברנו לעולם של תוכנות ציוד משרדי כמו מעבד תמלילים וגיליונות אלקטרוניים. בהתחלה זה היה מעט מאתגר עבורו - הוא היה יותר רגיל ללחוץ ולשחק במשחקים מאשר לעבוד על משהו שדורש מחויבות ומחשבה.
אבל אז קרה משהו מדהים. במהלך השיעור הראשון נכנסנו לתוך עולם היצירה: פתחנו מסמך חדש בעבודת קבוצתית בבית הספר שלו - והראיתי לו איך לכתוב תשובות בצורה מסודרת ואפילו להוסיף תמונות וגרפים. ראיתי עליו שהוא מתחבר לזה בקטע בלתי צפוי - כאילו אחרי שעות של משחק במלחמות פיקסלים, פתאום הגיע הפסק זמן מהיר בו הוא עובד כדי לגלות יצירתיות.
כמובן שבמהלך השיח גילינו שזה גם עושה לו טוב במקומות אחרים בחיים; כשהוא הצליח להכין פרויקט מרשים לבית הספר בכוחות עצמו, רצון ההצלחה שלו רק הלך ותפח. אכן כך היה! מכאן הבנתי שהמחשב לא רק מקצר לנו זמנים ומקל על העבודה משרדית, אלא גם מעניק השראה ויכולת להבין דברים חדשים על עצמנו ועל העולם שסביבנו.
אם יש לי טיפ לתת לכם בנושא - קחו רגע לחשוב כיצד תוכלו להשתמש בטכנולוגיה כדי לקדם את עצמכם או את הקרובים לכם בצורה שהיא מעבר לכישורי עבודה בסיסיים. ביטחון עצמי וצמיחה אישית הם המתנות האמיתיות שאנחנו יכולים להעניק לאחרים דרך המסכים האלה.
אז בפעם הבאה שאתם מתיישבים מול מחשב או נותנים לילדים שלכם גישה אליו - תזכרו שאתם לא רק עושים עבודות משרדיות פשוטות; אתם ממש משפיעים על החיים שלהם בדרכים שקל לדמיין אבל לפעמים קשה לראותן עד הסוף.